לעזרתנו באה ההפטרה [2]. ההפטרה לפרשת השבוע היא מספר מלאכי. ההסבר להפטרה נעוץ בכך שהשבת הקרובה קרויה גם שבת הגדול [3], השבת שלפני ליל הסדר וחג הפסח.
נמקד את הדיון בפסוק המסיים: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כד).
נפתח בהתייחסות לתחילת הפסוק: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
פרשנים מבינים את הפסוק כתהליך תשובה לאמונה באלוהים, יש המדגישים את אהבת ה' ואחרים מציינים את הגברת שלום בעולם
למאמר המלא...
|
"רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא [...] הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת" (מסכת אבות ג, י).
בובר טוען: "לא ידיעות בלבד מביאות לו לאדם את העולם, שכן הללו מביאות לו לאדם רק עולם של לז ולז ולז" (בובר, בסוד שיח, עמ' 5).
ועל תפיסת בובר נאמר: "המעשה אחריתו פעולה אך ראשיתו בכוונה. כוונה שאין בעקבותיה עשייה עקרה היא ואילו עשייה שלא מתוך כוונה חסרת משמעות היא" (דוד ברזילי, האדם הדיאלוגי, ירושלי
למאמר המלא...
|