|
אחת הדרכים הנפוצות והמקובלות להגדרת בעיית הזקנה היא לנסות להגדירה ולתארה במונחים כלכליים של רווח והפסד.
הנחת היסוד טוענת כי הזקנים אינם מייצרים עוד, כלומר השקעתם ותפוקתם אינן עומדות בשום יחס לתמורה ולרווח שמהם הם נהנים.
הם מקבלים שירותים וזוכים להטבות משמעותיות בעוד שתרומתם הכלכלית קטנה ביותר.
בהתייחסותם של עסקני ציבור שונים העוסקים בזקנים ישנה מעיין מחיקת העבר.
אין מתייחסים אליהם במונחים של השקעה בעבר אלא השקעה בהווה בלבד! הם נתפסים כאנשים שאינם חדלים לדרוש ולתבוע זכויות ותנאים בו בזמן שאינם מייצרים משהו שתמורתו הם זכאים לקבל דבר מה שווה ערך ולכן התמיכה בהם היא לרוב בחסד ולא בזכות
למאמר המלא...
|