הנראטיב הפוסט-מודרני מטלטל כבר עשרות שנים את כל שהאנושות הגיעה אליו בעידן המודרני. באמצעות התבוננות שבורחת מסיסמאות, ניתן להכיל את הטוב שבו ולשמר את הישגי המודרנה. המאמר בוחן באילו מקרים הפוסט-מודרניזם עובר את גבולו ויש להשתמש במתודות מודרניות ובאילו מקרים יש להשתמש במתודות פוסט-מודרניות, מתוך מטרה להצעיד אותנו לשלב חדש שיכלול בתוכו יסודות מודרניים ופוסט-מודרניים גם יחד, וייתן אלטרנטיבה חדשה.
למאמר המלא...
|
הגישה הדומיננטית לפחות עד סוף המאה ה-20. המבליטה את חולשות הטבע האנושי ואת בעיית העדר הממשל (אנרכיה) והשפעתו על המציאות הפוליטית בינלאומית, מה ששולט זה עוצמה ואינטרסים. אנו רואים קשר בין פרדיגמות לרמות ניתוח, כי למשל הריאליסטים טוענים שההחלטות שלהם הם אוניברסאליות, הם חוזרות על עצמן לאורך של ההיסטוריה. ומכאן שזו גישה דטרמיניסטית, שמייחסת פחות חשיבות למנהיגים ולמדינה כגורמים חשובים ביחב"ל.
למאמר המלא...
|