|
שאלת הסיפוח, שנחתמה גם במסגרת ממשלת האחדות, מעוררת מחלוקות בימין ובשמאל.
יש קונצנזוס בציבור היהודי – כי גושי ההתיישבות הגדולים, בקעת ירדן וכמה נקודות בטחוניות אסטרטגיות, חייבות להשאר בידי ישראל, למען בטחונה.
"תכנית אלון" – משופרת מותאמת לרוח הזמן, היא הפתרון הטוב ביותר כדי ליצור אחידות בין הגושים.
בימין יש החוששים מהשם מדינה פלסטינית. תרגעו הערבים לא יסכימו.
בשמאל – מפגינים עם דגלי פלסטין ואש"ף, כל מילה מיותרת.
למאמר המלא...
|
|
בראיונות סוף השבוע של חג ראש השנה, לקראת כניסתנו לסוכות, קיבלנו שני אושפיזין הזויים.
ציפי לבני – בטייטל של יו"ר האופוזיציה קבעה נמרצות כי: "נתניהו הורס את המדינה".
ואז כמובן בהמשך טבעי – הציגה את עצמה כאלטרנטיבה שתציל את המדינה מכישלון, מהרס והיא תוביל ליצירת "מזרח תיכון חדש".
אם הסיסמה הזאת – נשמעת מוכרת, לא טעיתם, ניסה אותה שמעון פרס ז"ל, בהצלחה משך תקופה והיא קבורה בכבוד יחד עמו .
למאמר המלא...
|
|
הח"כים של הרשימה המשותפת - החליטה לתמוך בפניה של הפלסטינאים בראשות אבו-מאזן – לאו"ם כנגד חוק הלאום שלדעתם הוא חוק של מדינת אפרטהייד.
ההפגנה בכיכר – עם אלפי דגלי פלסטין – ההפגנה באום-אל פתח בלוויית המחבל, אזרח ישראל שניסה לדקור שוטרים בירושלים – זה אפרטהייד.
הנאומים הנועזים בכיכר מעל הבמה – המסיתים נגד ישראל, ממשלתה ומנהיגיה – זה אפרטהייד.
תודה לציבור הערבי ובמיוחד להנהגתה על הפגנת השנאה כנגד המדינה.
כדי לבשר עד כמה "חוק הלאום" היה חיוני – לעת הזאת.
הטיעונים של ח"כ טיבי ושולחיו למפלגה – מגוחכים.
למאמר המלא...
|
|
יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג, התאהב כנראה במספר שלוש, או במשולש ההתבטאויות, שהרי הוא חוזר על עצמו בנאומים לאחרונה בצורה משולשת ודי תמוה.
לדוגמא: לפני הבחירות שמענו אותו נואם בלהט, מהפך, מהפך, מהפך.
לאחרונה נאם במפלגת העבודה – ומעל הבמה קרא בהתרגשות "לא נכנס לממשלה, לא נעזור לנתניהו, לא ניתן לו גיבוי.
ועל כך הייתי מוסיף – כישלון, כישלון, כישלון, שרודף את המפלגה והמנהיג שלה.
למאמר המלא...
|
|
אובמה – ההסכם עם איראן לא יפגע ביתרון הצבאי של ישראל.
אבו-מאזן – מוכן לחזור למו"מ, בלי תנאים מוקדמים.
הסנטורית פינסטיין (תומכת נלהבת באובמה) – התנגדותו של נתניהו וביקורתו היא "כסותה" ושגויה.
המחנה הציוני – מתלהב לחזור למו"מ.
הפתרון לדבר למען הדיבורים – שפירושה: דיפלומטיה קלאסית של דבר, דבר, אל תבטיח ואל תקווה.
למאמר המלא...
|
|
אחרי הניצחון המוחץ של הליכוד, מתגייס העולם הנאור והצבוע, לשלב ב' בלחצים על ישראל ומנסה להכריח את נתניהו להתחייב למדינה פלסטינית.
אין בעיה לדעתי להתחייב למדינה פלסטינית בקווי המתאר של נאום בר-אילן.
יש בעיה לדעתי בכך שאבו-מאזן, בגיבוי ארצות ערב הקיצוניות, כולל המדינות המתונות כביכול, לא מוכן לקבל את גבולות הביטחון של תכנית הממשלה.
ארה"ב והקהילה האירופית נופלים שוב ושוב למלכודת של עצמם, בחוסר הבנה של מנטליות המזרח התיכון, מול צרכי הביטחון החיוניים של ישראל.
למאמר המלא...
|
|
מי שולט בהר-הבית? הווקף, המופתי של ירושלים, ירדן כאחראית על מסגד אל-אקצה או ממשלת ישראל, שעל פי כל הפרמטרים והסממנים צריכה להיות בעלת הבית על ההר.
כשמוטה גור ז"ל וצנחניו – הכריזו "הר-הבית בידינו", שמחה גדולה פרצה ושטפה את המדינה.
כשנעמי שמר כתבה – "ירושלים של זהב" וחזרנו אל בורות המים השוק והכיכר, היו ששמחו והיו שנגבו דמעה והיתר פשוט שרו ושרו.
למאמר המלא...
|
|
עברו 100 שנים מאז מלחמת החפירות (במלחמת העולם ה-1), עד שהגיעו למסקנה שמנהרות זה הנשק האסטרטגי, עם פוטנציאל הפתעה מרתיע.
חמאס עזה, למד מחיזבאללה ופיתח את הנושא לדרגת אומנות ממש, עד שבנה רשת מנהרות תחת רצועת עזה.
גילוי המנהרות – לא רק ע"י מודיעין ומודיעים אלא בעיקר ע"י טכנולוגיה מתקדמת.
אי גילוי המנהרות – שנכנסו לגבול ישראל, לאורך הגדר, לעבר הישובים, היא תקלה ומחדל שצריכים חקירה ובירור, אבל אחרי מבצע "צוק איתן".
אין מלחמות יפות – שלא יהיו אשליות בנושא, ואין מלחמות ללא נפגעים חפים.
למאמר המלא...
|
|
יש לנו כוח, יש לנו ראש, אך לא תמיד הם מופעלים בשילוב מהיר ונחוש. אסור להסס, אסור לחכות, יש לפעול מיד, מהר ועם הרבה יצירתיות.
ממליץ כשלב ראשון – לעצור/לחטוף את מנהיגי חמאס יו"ש, או פת'ח הקשורים בחטיפה, תוך אזהרה שגורל הנערים הוא גורלם.
למאמר המלא...
|
|
הסכם היסטורי, איחוד היסטורי, פרשנות היסטורית – התוצאה להערכתי - רחוק מהיסטוריה קרוב יותר להיסטריה.
בעבר הלא רחוק, ניסו לעשות איחוד הקמת ממשלה משותפת, הדבר לא צלח בשל חילוקי דעות עקרוניים.
יש רק דבר אחד משותף – בין שני הפלגים, חמאס עזה ופת"ח גדה – אי הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, אי הכרה בישות הציונית ואי הכרה בירושלים כבירת ישראל והרצון הסמוי להשמדת ישראל.
למאמר המלא...
|