פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
ההצגה כמו הספר אינה מזהה בשמות את גיבוריה, למעט העובדת הזרה יוליה רגאייב, שנהרגה בפיגוע בירושלים. כתב מקומון המכונה "הנחש" מפרסם כתבה על כך שהעובדת הועסקה בניקיון במאפייה וותיקה שמנהליה התנכרו להרוגה, הזניחו אותה כשהייתה מאושפזת ולא סייעו למשפחתה. התברר שמפקח משמרת במאפייה התאהב בעובדת ושילם לה שכרה מספר חודשים, למרות היא כבר לא עבדה במקום.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי</title> <meta name="description" content="ההצגה כמו הספר אינה מזהה בשמות את גיבוריה, למעט העובדת הזרה יוליה רגאייב, שנהרגה בפיגוע בירושלים. כתב מקומון המכונה "הנחש" מפרסם כתבה על כך שהעובדת הועסקה בניקיון במאפייה וותיקה שמנהליה התנכרו להרוגה, הזניחו אותה כשהייתה מאושפזת ולא סייעו למשפחתה. התברר שמפקח משמרת במאפייה התאהב בעובדת ושילם לה שכרה מספר חודשים, למרות היא כבר לא עבדה במקום."> <meta name="keywords" content="חיים נוי,תיאטרון הקאמרי,שליחותו של הממונה על יחסי אנוש"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author1908.aspx">חיים נוי</a></strong><br/> <br/><p align="center">ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי</p> <p>מאת חיים נוי</p> <p>"שליחותו של הממונה על יחסי אנוש"העולה בתיאטרון הקאמרי הוא מחזה פיוטי אליגורי, בהפקה מרגשת ועם מוזיקה מהפנטת. א.ב. יהושע כתב את הרומן בשנת 2004 והוא עובד לסרט על ידי ערן ריקליס לפני 7 שנים, והיה מועמד ישראל לסרט הזר הטוב ביותר בתחרות האוסקר. אשתקד עיבד יהושע את ספרו למחזה ומסרו לבמאי איציק ויינגרטן, מנהל בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים , שם הועלתה ההפקה. עתה מועלית ההצגה המושתתת על ההפקה בסמינר הקיבוצים ועם חלק מיוצריה ושחקניה.</p> <p>יהושע כתב בספרו כי זהו פסיון בשלושה חלקים שיש בו דילמה מוסרית, לא פוליטית, אלא סוציאלית דתית.</p> <p>ההצגה כמו הספר אינה מזהה בשמות את גיבוריה, למעט העובדת הזרה יוליה רגאייב, שנהרגה בפיגוע בירושלים. כתב מקומון המכונה "הנחש" מפרסם כתבה על כך שהעובדת הועסקה בניקיון במאפייה וותיקה שמנהליה התנכרו להרוגה, הזניחו אותה כשהייתה מאושפזת ולא סייעו למשפחתה. התברר שמפקח משמרת במאפייה התאהב בעובדת ושילם לה שכרה מספר חודשים, למרות היא כבר לא עבדה במקום.</p> <p>בעל המאפייה מטיל על מנהל יחסי האנוש במפעל להביא את הגופה לקבורה בבית הולדתה של האישה בכפר שכוח אל , כנראה בסיביר.לאחר מסע ייסורים, בדרך לא דרך בערבות המושלגות, מחליטה אימה של ההרוגה כי מקומה הטבעי של בתה למצוא מנוחת עולם הוא בירושלים – והמסע יוצא בדרך חזרה.</p> <p>המיוחד בהפקה הוא שההצגה מלווה במעין מקהלה רוחנית , המספרת על המתרחש ומלווה גם את רוחה של יוליה.</p> <p>הבמאי איציק ויינגרטן להטט עם להקת השחקנים, הבוגרת והצעירה, והפיק מחזה מרגש ופיוטי, המהווה משל על יחסי אנוש, כמיהה ויחסים בין אדם לרעהו.</p> <p>כבר כאן המקום לציין את המוזיקה המהפנטת והמרשימה של אלדד לידור שמוסיפה מימד יוצא דופן למחזה.</p> <p>מיכה סלקטר בתפקיד הממונה מגלם את התפקיד במשחק משובח ומרגש מאוד.</p> <p>אוהד שחר כ"ישיש", בעל המאפייה מרשים מאוד ומשחקו מוצלח ביותר.</p> <p>הלנה ירלובה נהדרת כקונסולית במדינה של חבר העמים ומשחקה קולח ונהדר.</p> <p>אנסטסיה פיין מגלמת בכישרון רב את גרושתו של הממונה ומשחקו הוא מעולה.</p> <p>נדב אסולין ככתב המקומון שוב מגלה כישרון משחק מופלא והוא בהחלט ראוי למחמאות מיוחדות על ביצוע התפקיד.</p> <p>שמחה ברבירו מגלם בהצלחה וברגש את מפקח המאפייה המתאהב ביוליה.</p> <p>ליאור לב מגלמת בחן רב ובנעימות את רוחה של יוליה. לאה שלנגר הוותיקה מגלמת את אימה של יוליה ומדגימה כיצד תפקיד אפיזודי הופך בביצועה למפגן משחק מרשים.</p> <p>הסצנה עם הבנות , שכנותיה של יוליה מבוצע בידי נהר קורן, עמית סידי, סוזאנה פפיאן וענבל רז והוא מיוחד, מעולה ומוצלח מאוד.</p> <p>הראל ליסמן כראש המקהלה מצויין בתפקיד. רפאל עבאס המוצלח ,ערן לחמן הנפלא כנער, מושיקו ששון המשובח כפתולוג, מבצעים תפקידיהם באורח טוב מאוד ונעים.</p> <p>פרידה שוהם עצבה את התפאורה המוצלחת , המורכבת בעיקר מארונות ומגירות. הם הופכים לתנורי אפיה או למגירות במקררי גופות והכול בצורה ייחודית ונפלאה. החדר של יוליה מאופסן בארון צר ובו ריהוט מיניאטורי, הברקה של מעצבת התפאורה והבמאי.</p> <p>טליה בק עצבה את התנועה השמימית והנהדרת.</p> <p>ארנה ברנט שמעוני עצבה תלבושות נאותות ויפות. מאיר אלון אחראי לתאורה הראויה. </p> <p>הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.</p> <p> </p> <p><strong></strong><em></em></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי ביקורת: שליחותו של הממונה על יחסי אנוש - מחזה פיוטי אליגורי של א.ב. יהושע בהפקה מרגשת בתיאטרון הקאמרי מאת חיים נוי "שליחותו של הממונה על יחסי אנוש"העולה בתיאטרון הקאמרי הוא מחזה פיוטי אליגורי, בהפקה מרגשת ועם מוזיקה מהפנטת. א.ב. יהושע כתב את הרומן בשנת 2004 והוא עובד לסרט על ידי ערן ריקליס לפני 7 שנים, והיה מועמד ישראל לסרט הזר הטוב ביותר בתחרות האוסקר. אשתקד עיבד יהושע את ספרו למחזה ומסרו לבמאי איציק ויינגרטן, מנהל בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים , שם הועלתה ההפקה. עתה מועלית ההצגה המושתתת על ההפקה בסמינר הקיבוצים ועם חלק מיוצריה ושחקניה. יהושע כתב בספרו כי זהו פסיון בשלושה חלקים שיש בו דילמה מוסרית, לא פוליטית, אלא סוציאלית דתית. ההצגה כמו הספר אינה מזהה בשמות את גיבוריה, למעט העובדת הזרה יוליה רגאייב, שנהרגה בפיגוע בירושלים. כתב מקומון המכונה "הנחש" מפרסם כתבה על כך שהעובדת הועסקה בניקיון במאפייה וותיקה שמנהליה התנכרו להרוגה, הזניחו אותה כשהייתה מאושפזת ולא סייעו למשפחתה. התברר שמפקח משמרת במאפייה התאהב בעובדת ושילם לה שכרה מספר חודשים, למרות היא כבר לא עבדה במקום. בעל המאפייה מטיל על מנהל יחסי האנוש במפעל להביא את הגופה לקבורה בבית הולדתה של האישה בכפר שכוח אל , כנראה בסיביר.לאחר מסע ייסורים, בדרך לא דרך בערבות המושלגות, מחליטה אימה של ההרוגה כי מקומה הטבעי של בתה למצוא מנוחת עולם הוא בירושלים – והמסע יוצא בדרך חזרה. המיוחד בהפקה הוא שההצגה מלווה במעין מקהלה רוחנית , המספרת על המתרחש ומלווה גם את רוחה של יוליה. הבמאי איציק ויינגרטן להטט עם להקת השחקנים, הבוגרת והצעירה, והפיק מחזה מרגש ופיוטי, המהווה משל על יחסי אנוש, כמיהה ויחסים בין אדם לרעהו. כבר כאן המקום לציין את המוזיקה המהפנטת והמרשימה של אלדד לידור שמוסיפה מימד יוצא דופן למחזה. מיכה סלקטר בתפקיד הממונה מגלם את התפקיד במשחק משובח ומרגש מאוד. אוהד שחר כ"ישיש", בעל המאפייה מרשים מאוד ומשחקו מוצלח ביותר. הלנה ירלובה נהדרת כקונסולית במדינה של חבר העמים ומשחקה קולח ונהדר. אנסטסיה פיין מגלמת בכישרון רב את גרושתו של הממונה ומשחקו הוא מעולה. נדב אסולין ככתב המקומון שוב מגלה כישרון משחק מופלא והוא בהחלט ראוי למחמאות מיוחדות על ביצוע התפקיד. שמחה ברבירו מגלם בהצלחה וברגש את מפקח המאפייה המתאהב ביוליה. ליאור לב מגלמת בחן רב ובנעימות את רוחה של יוליה. לאה שלנגר הוותיקה מגלמת את אימה של יוליה ומדגימה כיצד תפקיד אפיזודי הופך בביצועה למפגן משחק מרשים. הסצנה עם הבנות , שכנותיה של יוליה מבוצע בידי נהר קורן, עמית סידי, סוזאנה פפיאן וענבל רז והוא מיוחד, מעולה ומוצלח מאוד. הראל ליסמן כראש המקהלה מצויין בתפקיד. רפאל עבאס המוצלח ,ערן לחמן הנפלא כנער, מושיקו ששון המשובח כפתולוג, מבצעים תפקידיהם באורח טוב מאוד ונעים. פרידה שוהם עצבה את התפאורה המוצלחת , המורכבת בעיקר מארונות ומגירות. הם הופכים לתנורי אפיה או למגירות במקררי גופות והכול בצורה ייחודית ונפלאה. החדר של יוליה מאופסן בארון צר ובו ריהוט מיניאטורי, הברקה של מעצבת התפאורה והבמאי. טליה בק עצבה את התנועה השמימית והנהדרת. ארנה ברנט שמעוני עצבה תלבושות נאותות ויפות. מאיר אלון אחראי לתאורה הראויה. הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים. נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported