פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אמר הקוצקאי: בכתף יישאו - עבודת הקדש דורשת עמל רב, אין הדבר בא בהיסח הדעת. "לא יגעת ומצאת - אל תאמין!"

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו</title> <meta name="description" content="אמר הקוצקאי: בכתף יישאו - עבודת הקדש דורשת עמל רב, אין הדבר בא בהיסח הדעת. "לא יגעת ומצאת - אל תאמין!""> <meta name="keywords" content="מתן תורה,ערבות,התחייבות,קבלת התורה,תאמין,ליל שבועות,מתיקות,עמל רב,לתיאבון,בהיסח הדעת,עבודת הקודש,יגעת ומצאת"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author1710.aspx">דוד דרומר</a></strong><br/> <br/><p><strong>אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p>אמר הקוצקאי: בכתף יישאו - עבודת הקדש דורשת עמל רב, אין הדבר בא בהיסח הדעת. "לא יגעת ומצאת - אל תאמין!"</p> <p>החג נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן מתן תורה', כי זה זמן מתן תורה לכל אחד ואחד; לכל יהודי על-פי מעשיו, דרגתו והשגתו בתורה. (דעת משה)</p> <p>ה"שפת אמת" מבאר שבפסח לא אוכלים מצות כי נהיה לתיאבון, וא"כ לכאורה שלא נלמד ערב יום טוב כדי שיהיה לתיאבון בתיקון ליל שבועות, אבל האמת הוא, שתורה טעמו וראו כי טוב ד', והטעם הטוב בא רק עם לומדים עוד ועוד.</p> <p>"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט,ח). מדוע נאמר 'ויענו' בלשון רבים ולא 'ויען' בלשון יחיד? אלא שמתוך המתיקות של קבלת התורה קיבל עליו כל אחד ואחד ערבות והתחייבות גם על חברו. (חידושי הרי"ם)</p> <p><em>הפחד ללמוד</em> (קובץ "בית הלל" א' ב')</p> <p>הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר סיפר, בברית המועצות הוא היה מורה למתמטיקה, בכל יום היה לוקח עמו שני דפים של גמרא, ובהפסקות למד את שני הדפים האלה. היה בקי בכל הש"ס.</p> <p>תמיד חשב לתומו שזה שלא לומדים תורה בברית המועצות מפני שמפחדים ללמוד, אבל בארץ ישראל שאין מניעה ללמוד, בוודאי כל אחד יושב ולומד. הרב זילבר ציין אצלו שלש משניות קשות בטהרות שאותם הוא לא הבין ולא היה לו את מי לשאול ברוסיה, כשהגיע לארץ ישראל, לנמל התעופה לוד, וחיכה שיביאו את החבילות שלו, ניגש לאחד הסבלים ושאל אותו אם הוא מבין פשט במשניות הללו... ההוא הסתכל עליו כאילו הוא מדבר יפנית, לא הבין מה הוא בכלל מדבר... הרב זילבר לא התייאש, ניגש לסבל השני ולשלישי, הדבר בער בו כאש. אז הוא הבין שיכול להיות שאפשר ללמוד ואף על פי כן לא לומדים...</p> <p><strong>חוויית השבוע שלי</strong></p> <p><strong><a href="http://h-y.xwx.co.il/">http://h-y.xwx.co.il/</a></strong></p> <p>עבודת הקודש,עמל רב, בהיסח הדעת,יגעת ומצאת,תאמין, מתן תורה,לתיאבון,</p> <p>ליל שבועות,מתיקות<strong>,</strong>קבלת התורה<strong>,</strong> ערבות,התחייבות<strong>,</strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו אמרי שפר ב' סיון ה'תשע"ו אמר הקוצקאי: בכתף יישאו - עבודת הקדש דורשת עמל רב, אין הדבר בא בהיסח הדעת. "לא יגעת ומצאת - אל תאמין!" החג נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן מתן תורה', כי זה זמן מתן תורה לכל אחד ואחד; לכל יהודי על-פי מעשיו, דרגתו והשגתו בתורה. (דעת משה) ה"שפת אמת" מבאר שבפסח לא אוכלים מצות כי נהיה לתיאבון, וא"כ לכאורה שלא נלמד ערב יום טוב כדי שיהיה לתיאבון בתיקון ליל שבועות, אבל האמת הוא, שתורה טעמו וראו כי טוב ד', והטעם הטוב בא רק עם לומדים עוד ועוד. "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט,ח). מדוע נאמר 'ויענו' בלשון רבים ולא 'ויען' בלשון יחיד? אלא שמתוך המתיקות של קבלת התורה קיבל עליו כל אחד ואחד ערבות והתחייבות גם על חברו. (חידושי הרי"ם) הפחד ללמוד (קובץ "בית הלל" א' ב') הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר סיפר, בברית המועצות הוא היה מורה למתמטיקה, בכל יום היה לוקח עמו שני דפים של גמרא, ובהפסקות למד את שני הדפים האלה. היה בקי בכל הש"ס. תמיד חשב לתומו שזה שלא לומדים תורה בברית המועצות מפני שמפחדים ללמוד, אבל בארץ ישראל שאין מניעה ללמוד, בוודאי כל אחד יושב ולומד. הרב זילבר ציין אצלו שלש משניות קשות בטהרות שאותם הוא לא הבין ולא היה לו את מי לשאול ברוסיה, כשהגיע לארץ ישראל, לנמל התעופה לוד, וחיכה שיביאו את החבילות שלו, ניגש לאחד הסבלים ושאל אותו אם הוא מבין פשט במשניות הללו... ההוא הסתכל עליו כאילו הוא מדבר יפנית, לא הבין מה הוא בכלל מדבר... הרב זילבר לא התייאש, ניגש לסבל השני ולשלישי, הדבר בער בו כאש. אז הוא הבין שיכול להיות שאפשר ללמוד ואף על פי כן לא לומדים... חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ עבודת הקודש,עמל רב, בהיסח הדעת,יגעת ומצאת,תאמין, מתן תורה,לתיאבון, ליל שבועות,מתיקות,קבלת התורה, ערבות,התחייבות, נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported