פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
"אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (ב"מ נט ע"א(, וכשקורה וכבר בוכים מסיבה כלשהי - יש לנצל את הדמעות לתפילה מעומק הלב, תפילה עם דמעות.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אמרי שפר ד' אדר ב' ה'תשע"ו</title> <meta name="description" content=""אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (ב"מ נט ע"א(, וכשקורה וכבר בוכים מסיבה כלשהי - יש לנצל את הדמעות לתפילה מעומק הלב, תפילה עם דמעות."> <meta name="keywords" content="חשבון נפש,משנכנס אדר,שערי דמעות,גדולת הנפש,זהיר במצווה,שערי תפילה,בעל עברה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אמרי שפר ד' אדר ב' ה'תשע"ו</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="אמרי שפר ד' אדר ב' ה'תשע"ו" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author1710.aspx">דוד דרומר</a></strong><br/> <br/><p><strong>אצל מצות שנינו : "והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה) אבות ב). ולמה אצל עברות לא נאמרה אזהרה על קלה כבחמורה - ? כי אצל בעל העברה אין כלל עברות חמורות - כולן קלות אצלו ...</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong> גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם הנראה לעיניים, כי בוחן ליבות ה' יתברך, וכפי הזמן והדור ההוא, כל מעשה אפילו קטן מאוד בדור הזה, שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים. (רבי חיים ויטאל)</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong> "אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (ב"מ נט ע"א(, וכשקורה וכבר בוכים מסיבה כלשהי - יש לנצל את הדמעות לתפילה מעומק הלב, תפילה עם דמעות.</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong> הרה"ק מוהרי"י מסקווער זצוק"ל היה רגיל לומר המשנה אינה אומרת משנכנס אדר שמחים, רק מרבין בשמחה, היינו שצריכים להיות בשמחה כל השנה ובאדר מרבים בשמחה זו.</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>חשבון נפש (פניני עין חמד 576)</strong></p> <p><strong> לעיתים אנו נוטים להאשים את זולתנו מבלי לקבל על עצמנו אחריות על הדבר. על העובדה, כי רבותינו תמיד ידעו להתבונן בטוב הזולת, בחסרון עצמם, על כך יעיד הסיפור הבא, שאותו סיפר נכדו של רבי אייזיק שר זצ"ל ראש ישיבת ' סלבודקא' על סבו הצדיק: </strong></p> <p><strong> באחד הימים סבי הלך לסדר עניין כלשהו, והתלווה אליו תלמיד . כשהגיעו לפינת הרחוב, הגיעה מן הצד השני, אישה צעירה עם עגלה ותינוק בתוכה, ומרוב מהירות ובהלה כמעט דרסה את רבי אייזיק. האישה נבהלה מאד, ומרוב לחץ ובלבול לא התנצלה בפני רבנו ועזבה מיד את המקום במהירות רבה. למראה המקרה הגיב אותו הבחור , שהתלווה אל רבנו, ואמר: 'היא חושבת לה שזה רשות היחיד, ברשות הרבים אסור לרוץ ככה ו ' הוסיף עוד כהנה וכהנה האשמות שונות ומשונות. כשסיים את דבריו וטענותיו, אמר לו רבי אייזיק: "אני מדבר אל עצמי , אבל אם אתה רוצה תוכל להקשיב ".</strong></p> <p><strong> אני חושב, מה עשיתי היום בשביל עצמי, ומה עשיתי בשביל אחרים. קמתי בבוקר- הרי זה בשביל עצמי, וכי אשָאר כל היום במיטה ?! התלבשתי- לצורך עצמי, כדי שלי לא יהיה קר. הלכתי להתפלל- כי יש לי כמה דברים לבקש מהקב"ה. אחרי התפילה אכלתי ארוחת בוקר- כדי שלא אהיה רעב. ישבתי ללמוד קצת גמרא- כי אם לא אלמד, כיצד תראה הצורה היהודית שלי. ועכשיו הלכתי לסדר איזה עניין עבור עצמי בלבד. כך הגיעה לה השעה אחת עשרה בבוקר, ואני עדיין לא עשיתי היום שום דבר בשביל מישהו אחר, הכול בשביל עצמי" . "לעומת זאת, האישה הצעירה לא ישנה כל הלילה כדי לטפל בתינוק שלה . כשסוף סוף נרדמה - קמה בבהלה בשש וחצי, שלחה את בעלה להתפלל במניין, ולקחה על עצמה את העול של סידור הילדים והבית לקראת בית הספר, הכינה סנדוויצ'ים, העירה את הילדים, הלבישה את זה, רחצה את זה, ומצאה את נעליו של השלישי..." . "כשסוף סוף התרוקן הבית, נעמדה להכין משהו לארוחת הצהרים, שיהיה לילדים אוכל מוכן וחם ברגע שיחזרו הביתה, ועכשיו רצה לשים את הילד אצל הבייביסיטר, כי יש לה מילוי מקום בבית ספר, בשביל להביא כמה פרוטות הביתה כדי שתוכל לקנות להם אוכל ושאר דברים. אני שלא עשיתי היום שום דבר בשביל מישהו אחר, יכול לומר לה מוסר, כשעדיין לא עשתה היום שום דבר בשביל עצמה?!</strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong> </strong></p> <p><strong>חוויית השבוע שלי</strong></p> <p><strong><a href="http://h-y.xwx.co.il/">http://h-y.xwx.co.il/</a></strong><strong></strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
אמרי שפר ד' אדר ב' ה'תשע"ו אצל מצות שנינו : "והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה) אבות ב). ולמה אצל עברות לא נאמרה אזהרה על קלה כבחמורה - ? כי אצל בעל העברה אין כלל עברות חמורות - כולן קלות אצלו ... גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם הנראה לעיניים, כי בוחן ליבות ה' יתברך, וכפי הזמן והדור ההוא, כל מעשה אפילו קטן מאוד בדור הזה, שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים. (רבי חיים ויטאל) "אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (ב"מ נט ע"א(, וכשקורה וכבר בוכים מסיבה כלשהי - יש לנצל את הדמעות לתפילה מעומק הלב, תפילה עם דמעות. הרה"ק מוהרי"י מסקווער זצוק"ל היה רגיל לומר המשנה אינה אומרת משנכנס אדר שמחים, רק מרבין בשמחה, היינו שצריכים להיות בשמחה כל השנה ובאדר מרבים בשמחה זו. חשבון נפש (פניני עין חמד 576) לעיתים אנו נוטים להאשים את זולתנו מבלי לקבל על עצמנו אחריות על הדבר. על העובדה, כי רבותינו תמיד ידעו להתבונן בטוב הזולת, בחסרון עצמם, על כך יעיד הסיפור הבא, שאותו סיפר נכדו של רבי אייזיק שר זצ"ל ראש ישיבת ' סלבודקא' על סבו הצדיק: באחד הימים סבי הלך לסדר עניין כלשהו, והתלווה אליו תלמיד . כשהגיעו לפינת הרחוב, הגיעה מן הצד השני, אישה צעירה עם עגלה ותינוק בתוכה, ומרוב מהירות ובהלה כמעט דרסה את רבי אייזיק. האישה נבהלה מאד, ומרוב לחץ ובלבול לא התנצלה בפני רבנו ועזבה מיד את המקום במהירות רבה. למראה המקרה הגיב אותו הבחור , שהתלווה אל רבנו, ואמר: 'היא חושבת לה שזה רשות היחיד, ברשות הרבים אסור לרוץ ככה ו ' הוסיף עוד כהנה וכהנה האשמות שונות ומשונות. כשסיים את דבריו וטענותיו, אמר לו רבי אייזיק: "אני מדבר אל עצמי , אבל אם אתה רוצה תוכל להקשיב ". אני חושב, מה עשיתי היום בשביל עצמי, ומה עשיתי בשביל אחרים. קמתי בבוקר- הרי זה בשביל עצמי, וכי אשָאר כל היום במיטה ?! התלבשתי- לצורך עצמי, כדי שלי לא יהיה קר. הלכתי להתפלל- כי יש לי כמה דברים לבקש מהקב"ה. אחרי התפילה אכלתי ארוחת בוקר- כדי שלא אהיה רעב. ישבתי ללמוד קצת גמרא- כי אם לא אלמד, כיצד תראה הצורה היהודית שלי. ועכשיו הלכתי לסדר איזה עניין עבור עצמי בלבד. כך הגיעה לה השעה אחת עשרה בבוקר, ואני עדיין לא עשיתי היום שום דבר בשביל מישהו אחר, הכול בשביל עצמי" . "לעומת זאת, האישה הצעירה לא ישנה כל הלילה כדי לטפל בתינוק שלה . כשסוף סוף נרדמה - קמה בבהלה בשש וחצי, שלחה את בעלה להתפלל במניין, ולקחה על עצמה את העול של סידור הילדים והבית לקראת בית הספר, הכינה סנדוויצ'ים, העירה את הילדים, הלבישה את זה, רחצה את זה, ומצאה את נעליו של השלישי..." . "כשסוף סוף התרוקן הבית, נעמדה להכין משהו לארוחת הצהרים, שיהיה לילדים אוכל מוכן וחם ברגע שיחזרו הביתה, ועכשיו רצה לשים את הילד אצל הבייביסיטר, כי יש לה מילוי מקום בבית ספר, בשביל להביא כמה פרוטות הביתה כדי שתוכל לקנות להם אוכל ושאר דברים. אני שלא עשיתי היום שום דבר בשביל מישהו אחר, יכול לומר לה מוסר, כשעדיין לא עשתה היום שום דבר בשביל עצמה?! חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported