פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המאמר דן בתועלת שבהקניית כישורים רגשיים וחברתיים לילדים ובני נוער. אימון במיומנויות של כישורים רגשיים וחברתיים אינו רק בבחינת "תרופה", הבאה לרפא מחלה שכבר קיימת אצל ילדים נחשלים ובעייתיים. זהו "חיסון פסיכולוגי" לחיים, החיוני עבור כלל הילדים והמתבגרים. הכישורים הרגשיים והחברתיים הנלמדים בגיל צעיר הופכים ל"נהג האוטומאטי" שיכוון את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של ילדינו בבגרותם.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>החשיבות בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים</title> <meta name="description" content="המאמר דן בתועלת שבהקניית כישורים רגשיים וחברתיים לילדים ובני נוער. אימון במיומנויות של כישורים רגשיים וחברתיים אינו רק בבחינת "תרופה", הבאה לרפא מחלה שכבר קיימת אצל ילדים נחשלים ובעייתיים. זהו "חיסון פסיכולוגי" לחיים, החיוני עבור כלל הילדים והמתבגרים. הכישורים הרגשיים והחברתיים הנלמדים בגיל צעיר הופכים ל"נהג האוטומאטי" שיכוון את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של ילדינו בבגרותם."> <meta name="keywords" content="אינטליגנציה רגשית,הפרעות אכילה,דכאון,מיומנויות חברתיות,כישורים רגשיים,אינטליגנציה חברתית,אימון לבני נוער,כישורים חברתיים,מיומנויות רגשיות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>החשיבות בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="החשיבות בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author1197.aspx">גילת אפרים</a></strong><br/> <br/><p>כישורים רגשיים וחברתיים לקויים עלולים לגרום לבעיות חמורות. ממצאים ממחקרים שונים בבני נוער מצביעים על-כך, שפיתוח הכישורים הרגשיים יכול לסייע בצמצומן של תופעות האופייניות לגיל הנעורים, כמו:</p> <ul> <li>דיכאון. </li> <li>הנטייה להפרעות אכילה. </li> <li> דחייה חברתית העלולה להביא להידחקות לשוליים, ובסופו של דבר אף לנזק רגשי ולפיגור חברתי. </li> <li>הדחף לצרוך סמים או אלכוהול. </li> <li>נטייה לאגרסיביות כדרך לפתרון עימותים. </li> <li>הפיכה לקורבן התעללות מינית. </li> </ul> <p>פיתוח הכישורים הרגשיים והחברתיים אצל בני נוער עשוי לשמש כתוכנית מניעה מחד, ולשפר מאד את יכולת ההתמודדות שלהם עם קשיי החיים, מאידך.</p> <p>יותר ויותר ילדים ומתבגרים נוטים לפתח דיכאון ברמות שונות. כיום ניתן להצביע על ירידה בגיל חוויית הדיכאון הראשונה, אפילו עד גיל הילדות, כתופעה כלל-עולמית. חלק מן הנטייה לדיכאון מקורה בגנטיקה, אך חלק ניכר מגורמי הדיכאון שמפתחים מתבגרים, נובע מגירעונות בכישורים רגשיים. רבים מבין מתבגרים אלה סובלים מקושי ביצירת יחסים בין-אישיים, הבא לידי ביטוי הן ביחסיהם עם הוריהם והן ביחסיהם עם בני גילם. גורם נוסף קשור להרגלי חשיבה פסימיים, והנטייה לפרש כל כישלון שלהם כנובע מפגם אישי ובעל התפשטות רוחבית לכל תחום אחר בחייהם.</p> <p>מחקרים מראים, כי כאשר מלמדים ילדים דרכים פרודוקטיביות יותר להתבוננות בקשיים שלהם, הסיכון לדיכאון יורד באחוזים ניכרים.</p> <p>פעילויות שכאלה כוללות:</p> <ul> <li> פיתוח המיומנות ליצירת קשרי ידידות. </li> <li>השתלבות בפעילויות חברתיות הנעימות להם. </li> <li>טיפול אפקטיבי במחלוקות. </li> <li>חשיבה לפני פעולה. </li> <li> קריאת תיגר על האמונות הפסימיסטיות הקשורות בדיכאון- טיפוח חשיבה אופטימית ומודעות ליכולתם לשנות את אופן הרגשתם באמצעות הרחבת והגמשת אופן החשיבה שלהם. </li> </ul> <p>אימון למיומנויות אלה מחזיר למתבגר את התחושה כי "ההגה" לניתוב חייו נמצא בידיים שלו- אין הוא נתון בתוך מהלך חיים דטרמיניסטי החורץ את גורלו, אלא <strong>הוא עצמו יכול לנהל את חייו ואת תחושותיו ולנתבם אל אפיקים הרצויים לו</strong>. הפסיכולוג ד"ר מרטין זליגמן טוען כי לימוד כישורים רגשיים בתקופת ההתבגרות יכולה להועיל, בבחינת "חיסון פסיכולוגי" לחיים, מאחר והמתבגרים מתרגלים לעשות שימוש בכישורים הרגשיים שרכשו גם בחיי היומיום שלהם, במהלך השנים הבאות.</p> <p><strong>דוגמאות לתועלת שבלימוד כישורים רגשיים וחברתיים</strong></p> <p><strong>המודעות לרגשות</strong> היא כשירות רגשית בסיסית, הנחוצה לשם פיתוח יכולת השליטה העצמית ברגשות וניהולם. ההכרה כי "מה שאני חש הוא זעם/ חרדה/ בושה" מציעה רמה גבוהה יותר של חופש- לא רק את האפשרות <strong>שלא לפעול על-סמך הרגש</strong>, אלא גם את האפשרות <strong>לפעול כדי להשתחרר מן ההרגשה עצמה</strong>. חשיבות רבה נודעת גם ליכולת <strong>לקשר שֵם עם הרגשה ועם הבעת פנים התואמת אותה</strong>. יכולת זו מסייעת לפתח אמפתיה ואף משמשת כאמצעי חשוב למניעת עימותים מיותרים, על רקע פרשנות מוטעית של הבעות פנים (לדוגמא: בריון שהרביץ לילד אחר רק משום שפירש את הבעת פניו כזלזול ולעג כלפיו).<strong></strong></p> <p>ניתן לסייע לילדים ומתבגרים לשלוט בנטייה האנטי-חברתית שלהם ליישוב מחלוקות באמצעות זעם, עוינות ותוקפנות כלפי ה"יריב", ולנתב אותם לדרך של פתרון מחלוקות בדרכי שלום. המתבגרים לומדים לאמץ פרספקטיבה של מתבגרים אחרים לסיטואציות הנדמות בעיניהם כתוקפניות. הם לומדים להתבונן בסיטואציות שונות מכמה נקודות מבט, מבלי להתקבע על פרשנות מסוימת (הנובעת לעתים מעיוות קוגניטיבי).</p> <p>פיתוח המודעות העצמית לביטויי הגוף ולתחושות, הנלווים להתעוררותו של הרגש, גם הם כלי חשוב לניהול הרגש ולניתובו לאפיקים רצויים; אדם המכיר בסימנים הגופניים המבשרים התעוררות של זעם, יוכל להקדים ולזהות את תחושת הזעם המתקרבת ובאה, לעצור את התעצמות הרגש ולנהל אותו (באמצעות כלים קוגניטיביים נלמדים), זאת במקום שיתפרץ באופן חסר שליטה ואימפולסיבי. גם אימון לדעתנות (אסרטיביות) והאזנה אקטיבית- כדרכים חלופיות לתוקפנות או פאסיביות- הופך אותן לדרכי תגובה מוכרות בזמן אמת, כאשר עימותים מתעוררים.</p> <p>מחקרים מלמדים כי גם הפרעות אכילה, דחף להתמכרות לסמים ואלכוהול ודחייה חברתית מקורם, בין היתר, בגירעונות בכישורים הרגשיים. נמצא כי אימון להקניית כישורים רגשיים מסייע במידה ניכרת לצמצומן של התופעות הללו. נמצא גם כי כישורים רגשיים וחברתיים מקטינים את סיכוייו של הילד/ המתבגר להפוך לקורבן של התעללות מינית; הסיכויים לכך שידרוש כי יניחו לו, שיצעק או שייאבק, שיאיים לגלות את האמת ואף יגלה אותה בפועל, גדלים.</p> <p>מחקרים מתחום הנוירולוגיה מצביעים על-כך שתקופת הילדות וההתבגרות הן חלונות הזדמנות מכריעים לעיצוב וגיבוש ההרגלים הרגשיים הבסיסיים, שיהוו את "הנהג האוטומאטי" שיכוון את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של ילדינו בבגרותם. אם יש "תרופה" כלשהי שאנו יכולים לתת לילדינו/ למתבגרים שלנו, כדי לצמצם את סיכויי הידבקותם בנגעי המגפה החברתית שתוארה לעיל, עלינו למצוא אותה בדרך שבה אנו מכינים אותם לחיים- פיתוח וטיפוח הכישורים הרגשיים והחברתיים שלהם.</p> <p><strong>קרדיט:</strong></p> <p><strong>גילת אפרים (</strong><strong>M.A</strong><strong>.)</strong> מומחית לאימון אישי להובלת תהליכי שינוי וצמיחה, באמצעות כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, NLP ודמיון מודרך ויעוץ פילוסופי. בעלת ניסיון רב באימון מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז והקניית כישורים רגשיים וחברתיים. 052-8913387</p> <p>לאתר האינטרנט של מחברת המאמר: <a href="http://gilat-coaching.co.il/">http://gilat-coaching.co.il/</a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
החשיבות בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים כישורים רגשיים וחברתיים לקויים עלולים לגרום לבעיות חמורות. ממצאים ממחקרים שונים בבני נוער מצביעים על-כך, שפיתוח הכישורים הרגשיים יכול לסייע בצמצומן של תופעות האופייניות לגיל הנעורים, כמו: דיכאון. הנטייה להפרעות אכילה. דחייה חברתית העלולה להביא להידחקות לשוליים, ובסופו של דבר אף לנזק רגשי ולפיגור חברתי. הדחף לצרוך סמים או אלכוהול. נטייה לאגרסיביות כדרך לפתרון עימותים. הפיכה לקורבן התעללות מינית. פיתוח הכישורים הרגשיים והחברתיים אצל בני נוער עשוי לשמש כתוכנית מניעה מחד, ולשפר מאד את יכולת ההתמודדות שלהם עם קשיי החיים, מאידך. יותר ויותר ילדים ומתבגרים נוטים לפתח דיכאון ברמות שונות. כיום ניתן להצביע על ירידה בגיל חוויית הדיכאון הראשונה, אפילו עד גיל הילדות, כתופעה כלל-עולמית. חלק מן הנטייה לדיכאון מקורה בגנטיקה, אך חלק ניכר מגורמי הדיכאון שמפתחים מתבגרים, נובע מגירעונות בכישורים רגשיים. רבים מבין מתבגרים אלה סובלים מקושי ביצירת יחסים בין-אישיים, הבא לידי ביטוי הן ביחסיהם עם הוריהם והן ביחסיהם עם בני גילם. גורם נוסף קשור להרגלי חשיבה פסימיים, והנטייה לפרש כל כישלון שלהם כנובע מפגם אישי ובעל התפשטות רוחבית לכל תחום אחר בחייהם. מחקרים מראים, כי כאשר מלמדים ילדים דרכים פרודוקטיביות יותר להתבוננות בקשיים שלהם, הסיכון לדיכאון יורד באחוזים ניכרים. פעילויות שכאלה כוללות: פיתוח המיומנות ליצירת קשרי ידידות. השתלבות בפעילויות חברתיות הנעימות להם. טיפול אפקטיבי במחלוקות. חשיבה לפני פעולה. קריאת תיגר על האמונות הפסימיסטיות הקשורות בדיכאון- טיפוח חשיבה אופטימית ומודעות ליכולתם לשנות את אופן הרגשתם באמצעות הרחבת והגמשת אופן החשיבה שלהם. אימון למיומנויות אלה מחזיר למתבגר את התחושה כי "ההגה" לניתוב חייו נמצא בידיים שלו- אין הוא נתון בתוך מהלך חיים דטרמיניסטי החורץ את גורלו, אלא הוא עצמו יכול לנהל את חייו ואת תחושותיו ולנתבם אל אפיקים הרצויים לו. הפסיכולוג ד"ר מרטין זליגמן טוען כי לימוד כישורים רגשיים בתקופת ההתבגרות יכולה להועיל, בבחינת "חיסון פסיכולוגי" לחיים, מאחר והמתבגרים מתרגלים לעשות שימוש בכישורים הרגשיים שרכשו גם בחיי היומיום שלהם, במהלך השנים הבאות. דוגמאות לתועלת שבלימוד כישורים רגשיים וחברתיים המודעות לרגשות היא כשירות רגשית בסיסית, הנחוצה לשם פיתוח יכולת השליטה העצמית ברגשות וניהולם. ההכרה כי "מה שאני חש הוא זעם/ חרדה/ בושה" מציעה רמה גבוהה יותר של חופש- לא רק את האפשרות שלא לפעול על-סמך הרגש, אלא גם את האפשרות לפעול כדי להשתחרר מן ההרגשה עצמה. חשיבות רבה נודעת גם ליכולת לקשר שֵם עם הרגשה ועם הבעת פנים התואמת אותה. יכולת זו מסייעת לפתח אמפתיה ואף משמשת כאמצעי חשוב למניעת עימותים מיותרים, על רקע פרשנות מוטעית של הבעות פנים (לדוגמא: בריון שהרביץ לילד אחר רק משום שפירש את הבעת פניו כזלזול ולעג כלפיו). ניתן לסייע לילדים ומתבגרים לשלוט בנטייה האנטי-חברתית שלהם ליישוב מחלוקות באמצעות זעם, עוינות ותוקפנות כלפי ה"יריב", ולנתב אותם לדרך של פתרון מחלוקות בדרכי שלום. המתבגרים לומדים לאמץ פרספקטיבה של מתבגרים אחרים לסיטואציות הנדמות בעיניהם כתוקפניות. הם לומדים להתבונן בסיטואציות שונות מכמה נקודות מבט, מבלי להתקבע על פרשנות מסוימת (הנובעת לעתים מעיוות קוגניטיבי). פיתוח המודעות העצמית לביטויי הגוף ולתחושות, הנלווים להתעוררותו של הרגש, גם הם כלי חשוב לניהול הרגש ולניתובו לאפיקים רצויים; אדם המכיר בסימנים הגופניים המבשרים התעוררות של זעם, יוכל להקדים ולזהות את תחושת הזעם המתקרבת ובאה, לעצור את התעצמות הרגש ולנהל אותו (באמצעות כלים קוגניטיביים נלמדים), זאת במקום שיתפרץ באופן חסר שליטה ואימפולסיבי. גם אימון לדעתנות (אסרטיביות) והאזנה אקטיבית- כדרכים חלופיות לתוקפנות או פאסיביות- הופך אותן לדרכי תגובה מוכרות בזמן אמת, כאשר עימותים מתעוררים. מחקרים מלמדים כי גם הפרעות אכילה, דחף להתמכרות לסמים ואלכוהול ודחייה חברתית מקורם, בין היתר, בגירעונות בכישורים הרגשיים. נמצא כי אימון להקניית כישורים רגשיים מסייע במידה ניכרת לצמצומן של התופעות הללו. נמצא גם כי כישורים רגשיים וחברתיים מקטינים את סיכוייו של הילד/ המתבגר להפוך לקורבן של התעללות מינית; הסיכויים לכך שידרוש כי יניחו לו, שיצעק או שייאבק, שיאיים לגלות את האמת ואף יגלה אותה בפועל, גדלים. מחקרים מתחום הנוירולוגיה מצביעים על-כך שתקופת הילדות וההתבגרות הן חלונות הזדמנות מכריעים לעיצוב וגיבוש ההרגלים הרגשיים הבסיסיים, שיהוו את "הנהג האוטומאטי" שיכוון את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של ילדינו בבגרותם. אם יש "תרופה" כלשהי שאנו יכולים לתת לילדינו/ למתבגרים שלנו, כדי לצמצם את סיכויי הידבקותם בנגעי המגפה החברתית שתוארה לעיל, עלינו למצוא אותה בדרך שבה אנו מכינים אותם לחיים- פיתוח וטיפוח הכישורים הרגשיים והחברתיים שלהם. קרדיט: גילת אפרים (M.A.) מומחית לאימון אישי להובלת תהליכי שינוי וצמיחה, באמצעות כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, NLP ודמיון מודרך ויעוץ פילוסופי. בעלת ניסיון רב באימון מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז והקניית כישורים רגשיים וחברתיים. 052-8913387 לאתר האינטרנט של מחברת המאמר: http://gilat-coaching.co.il/ נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported