פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
האדם עושה שימוש בנושא בידוד תרמי בכדי לשמור על טמפרטורה שתאפשר לו לשרוד ולתפקד בתנאי מזג אויר קשים, בקור סקנדינבי או בחום אפריקאי, בביגוד מתאים ובבניה חכמה.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>בידוד תרמי - כדאי לדעת מה זה מפני שבאמצעותו אפשר לחסוך הרבה כסף</title> <meta name="description" content="האדם עושה שימוש בנושא בידוד תרמי בכדי לשמור על טמפרטורה שתאפשר לו לשרוד ולתפקד בתנאי מזג אויר קשים, בקור סקנדינבי או בחום אפריקאי, בביגוד מתאים ובבניה חכמה."> <meta name="keywords" content="מחיצות דקורטיביות,גגות אלומיניום,גגות נחושת,פחי נחושת,סופגי רעש,גגות אבץ,חומרי בידוד,חיפוי וקרוי,רשתות אלומיניום,בידוד צנרת,תקרות אקוסטיות,בידוד,צמר זכוכית,צמר סלעים,בידוד טרמי,בידוד תרמי,אקוסטיקה,בידוד אקוסטי,בידוד מיזוג אויר"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>בידוד תרמי - כדאי לדעת מה זה מפני שבאמצעותו אפשר לחסוך הרבה כסף</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="בידוד תרמי - כדאי לדעת מה זה מפני שבאמצעותו אפשר לחסוך הרבה כסף" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author567.aspx">רומי גולעד</a></strong><br/> <br/><p><strong>בידוד תרמי מהו? </strong></p> <p>צרוף מקרים מענין הביא לדמיון רב בין מזגו של העם היושב בציון, על הטמפרמנטים והזרמים המרכיבים אותו, לבין מועקת מזג האוויר בארצנו שבלב הגשר הארו-אפרו-אסיתי, על החום והלחות, הקור והיובש בחילופי העונות.</p> <p>אנו חיים מעל ומתחת לטמפרטורה הנוחה והנכונה, ואף פעם לא ממש בה. טמפרטורה נוחה בעבודה ובבית, הקרויה נוחות תרמית, נחשבת כשמונה עשרה מעלות בחורף וכעשרים וארבע עד שש בקיץ, תלוי בלחות באזור כמובן.</p> <p>המושג נוחות תרמית מבלבל: זו אינה נוחות לפינוק ונופש, אלא כזו המסייעת במיקוד וביעילות ובשיפור איכות חיינו, והיא גם שומרת על חיי האדם. מחקרים סוציולוגיים וקרימינולוגיים כבר הדגימו בניו יורק למשל גאות בגלי האלימות המזדמנת ברחוב והמתרחשת בבית - בתקופות חמות במיוחד. ישראל לא לבד, מדינות רבות נזקקות למיזוג האוויר: סקנדינבים מחממים, אוסטרלים מקררים, אנחנו גם וגם. אולם מיזוג לבדו לא מספיק: מתקימת תמיד 'בריחה של הטמפרטורות הטובות' החוצה, והדרך היחידה להאט אותו ולסיע במיזוג הבית ובחסכון בחשמל, היא לבודד את הטמפרטורות באוויר המצוי בדירה כך שלא 'יברחו', בידוד הקרוי <strong><a href="http://www.golmat.co.il/general/SubCategory.aspx?CategoryID=18">בידוד תרמי</a></strong>.</p> <p><strong>בידוד מפני מה? </strong></p> <p><strong>בידוד תרמי</strong> הוא שם כולל לשיטות וחומרים שמסיעים לכלוא את הטמפרטורות באויר בחלל הרצוי לנו, כלומר ממזערות את מעבר החום בין הפנים לחוץ. החום או הטמפרטורה שאנו מעוניינים לבודד, עשויים לעבור ו'לברוח' בשלוש דרכים: הולכה, הסעה, וקרינה. הולכה היא מעבר החום דרך החומר - דרך גופים מוצקים כגון קירות ותיקרות. הסעה או זרימה היא מעבר החום דרך תנועת החומר - למשל האוויר החם שעולה למעלה בחדר. קרינה היא פליטת חום בקרינה, למשל גג לבן יקרין יותר חום מהשמש חזרה החוצה וישמור פחות מגג זפת שחור, שבכך יחמם את הגג, או כבתנור סלילים חשמלי.</p> <p><strong>מוליכות חום ובידוד</strong></p> <p>אם בהובלת חשמל אנו מעוניינים שקווי המתח יהיו מוליכים כמה שיותר ולכן משתמשים בנחושת ולא בעץ, אז בבידוד תרמי עושים ההפך: מעוניינים שהחומר המבודד יהיה בעל מוליכות מינימלית להעברת חום: ככל שהחומר יהיה צפוף ומנוקבב יותר, כך הוא יהיה מוליך פחות לחום - ולכן מבודד טוב יותר. עלינו רק להשתמש בחומרים שמצטיינים במוליכות נמוכה- ולכן הבידוד גבוה. לבטון מוליכות גבוהה - כלומר חום עובר בו היטב, ולכן הוא מבודד גרוע: אך קלקר למשל, לאור צפיפות הפלסטיק הגבוהה בו והכמות העצומה של נקבוביות האויר שבו - מוליך חום גרוע, יהיה קשה יותר לטמפרטורה לעבור דרכו, ולכן הוא מבודד מעולה. לכן ה'ארטיק קרטיב' בחוף הים מסתובב עם בלוק קלקר, ולא בלוק בטון, מלבד המשקל כמובן... אגב, בלוק איטונג מבודד טוב יותר - כי בהליך הכנתו נכלאות בועיות גז רבות, בדומה לקלקר: לכן הוא מבודד טוב יותר מבטון!</p> <p><strong>בידוד בבגדים</strong></p> <p>חשבו עלינו: בקיץ חם, ולכן אנו משתמשים במינימום בגדים - כדי שגופנו יוכל לסלק את עודפי החום בקלות. בחורף לעומת זאת אנו מתלבשים במספר שכבות בגדים- שכולאות אוויר בין שכבה לשכבה, ובכך קטנה מוליכות החום שלנו, הבגדים מבודדים טוב יותר מגופית קיץ - והגוף מאבד פחות חום. לכן גם השימוש בפוך נוצות: כל נוצה בנויה משכבות שכולאות אוויר ביניהן, והנוצות מגובבות זו על זו - וכולאות אוויר גם ביניהן. כך בסך הכל מפרידות שכבות אויר רבות בין החלל שמתחת לשמיכה לבין הקור שבחוץ, מוליכות החום נמוכה והבידוד מעולה.</p> <p><strong>הבידוד התרמי בבניה</strong></p> <p>שיטות הבניה של ימינו למדו למצוא חומרים צפופים יחסית ומנוקבבים בבועיות אויר- כלומר בעלי מוליכות חום-תרמית נמוכה - שהיא יכולת בידוד גבוהה. נעשה שימוש בעיקר בפוליסטירן מוקצף- הוא קלקר בתפזורת או בלוחות, חסרונו בכך שהוא שביר, רגיש לשמש, דליק ופולט גזים בשריפה. דומה לו הפוליאוריתן מוקצף - בדומה לקלקר רק בשפריץ התזה לקצף: חזק ביותר ולא חלש, נדבק ומתקשה, לא רגיש לשמש, ואדיש למים והרטבה, אך גם הוא דליק ופולט גזים רעילים בשריפה; צמר סלעים - תוצר חיתוך עיבוד וגריסת בזלת, לא דליק ולא פולט גזים בשריפה ואינו נתקף בקטריות וחרקים, אך עשוי לאבד בידודו ברטיבות, לכן משווק ביריעות מבודדות גם ממים; צמר זכוכית הידוע כפיברגלאס- דומה לו בשימושיו ויתרונותיו, קל מהסלעים במשקל ועמיד במים; ורדיד אלומיניום - בעיקר למניעת קרינה.</p> <p><strong>אודות</strong></p> <p>חברת גולמט, השוכנת בקיבוץ יקום בשרון, היא החברה המובילה בישראל לענף הבידוד התרמי והאקוסטי. גולמט מייבאת, משווקת ומייצרת חומרי בידוד מטובי היצרנים בענף הבידוד. תחומי התמחותה העיקריים: חומרי בידוד לבנין ולתעשייה, <a href="http://www.golmat.co.il/general/SubCategory.aspx?CategoryID=4">אקוסטיקה</a>, צמר סלעים, צמר זכוכית, תקרות אקוסטיות, מיגון אש, נחושת אבץ ואלומיניום לקירוי גגות וקירות, מחיצות דקורטיביות, פחי אלומיניום גליים לחיפוי ודקורציה, רשתות נירוסטה, רשתות אלומיניום, פחי נחושת ועוד מוצרים רבים. <strong>http://www.golmat.co.il<a href="http://www.golmat.co.il/" target="_blank"></a></strong></p> <p><strong><br /></strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
בידוד תרמי - כדאי לדעת מה זה מפני שבאמצעותו אפשר לחסוך הרבה כסף בידוד תרמי מהו? צרוף מקרים מענין הביא לדמיון רב בין מזגו של העם היושב בציון, על הטמפרמנטים והזרמים המרכיבים אותו, לבין מועקת מזג האוויר בארצנו שבלב הגשר הארו-אפרו-אסיתי, על החום והלחות, הקור והיובש בחילופי העונות. אנו חיים מעל ומתחת לטמפרטורה הנוחה והנכונה, ואף פעם לא ממש בה. טמפרטורה נוחה בעבודה ובבית, הקרויה נוחות תרמית, נחשבת כשמונה עשרה מעלות בחורף וכעשרים וארבע עד שש בקיץ, תלוי בלחות באזור כמובן. המושג נוחות תרמית מבלבל: זו אינה נוחות לפינוק ונופש, אלא כזו המסייעת במיקוד וביעילות ובשיפור איכות חיינו, והיא גם שומרת על חיי האדם. מחקרים סוציולוגיים וקרימינולוגיים כבר הדגימו בניו יורק למשל גאות בגלי האלימות המזדמנת ברחוב והמתרחשת בבית - בתקופות חמות במיוחד. ישראל לא לבד, מדינות רבות נזקקות למיזוג האוויר: סקנדינבים מחממים, אוסטרלים מקררים, אנחנו גם וגם. אולם מיזוג לבדו לא מספיק: מתקימת תמיד 'בריחה של הטמפרטורות הטובות' החוצה, והדרך היחידה להאט אותו ולסיע במיזוג הבית ובחסכון בחשמל, היא לבודד את הטמפרטורות באוויר המצוי בדירה כך שלא 'יברחו', בידוד הקרוי בידוד תרמי. בידוד מפני מה? בידוד תרמי הוא שם כולל לשיטות וחומרים שמסיעים לכלוא את הטמפרטורות באויר בחלל הרצוי לנו, כלומר ממזערות את מעבר החום בין הפנים לחוץ. החום או הטמפרטורה שאנו מעוניינים לבודד, עשויים לעבור ו'לברוח' בשלוש דרכים: הולכה, הסעה, וקרינה. הולכה היא מעבר החום דרך החומר - דרך גופים מוצקים כגון קירות ותיקרות. הסעה או זרימה היא מעבר החום דרך תנועת החומר - למשל האוויר החם שעולה למעלה בחדר. קרינה היא פליטת חום בקרינה, למשל גג לבן יקרין יותר חום מהשמש חזרה החוצה וישמור פחות מגג זפת שחור, שבכך יחמם את הגג, או כבתנור סלילים חשמלי. מוליכות חום ובידוד אם בהובלת חשמל אנו מעוניינים שקווי המתח יהיו מוליכים כמה שיותר ולכן משתמשים בנחושת ולא בעץ, אז בבידוד תרמי עושים ההפך: מעוניינים שהחומר המבודד יהיה בעל מוליכות מינימלית להעברת חום: ככל שהחומר יהיה צפוף ומנוקבב יותר, כך הוא יהיה מוליך פחות לחום - ולכן מבודד טוב יותר. עלינו רק להשתמש בחומרים שמצטיינים במוליכות נמוכה- ולכן הבידוד גבוה. לבטון מוליכות גבוהה - כלומר חום עובר בו היטב, ולכן הוא מבודד גרוע: אך קלקר למשל, לאור צפיפות הפלסטיק הגבוהה בו והכמות העצומה של נקבוביות האויר שבו - מוליך חום גרוע, יהיה קשה יותר לטמפרטורה לעבור דרכו, ולכן הוא מבודד מעולה. לכן ה'ארטיק קרטיב' בחוף הים מסתובב עם בלוק קלקר, ולא בלוק בטון, מלבד המשקל כמובן... אגב, בלוק איטונג מבודד טוב יותר - כי בהליך הכנתו נכלאות בועיות גז רבות, בדומה לקלקר: לכן הוא מבודד טוב יותר מבטון! בידוד בבגדים חשבו עלינו: בקיץ חם, ולכן אנו משתמשים במינימום בגדים - כדי שגופנו יוכל לסלק את עודפי החום בקלות. בחורף לעומת זאת אנו מתלבשים במספר שכבות בגדים- שכולאות אוויר בין שכבה לשכבה, ובכך קטנה מוליכות החום שלנו, הבגדים מבודדים טוב יותר מגופית קיץ - והגוף מאבד פחות חום. לכן גם השימוש בפוך נוצות: כל נוצה בנויה משכבות שכולאות אוויר ביניהן, והנוצות מגובבות זו על זו - וכולאות אוויר גם ביניהן. כך בסך הכל מפרידות שכבות אויר רבות בין החלל שמתחת לשמיכה לבין הקור שבחוץ, מוליכות החום נמוכה והבידוד מעולה. הבידוד התרמי בבניה שיטות הבניה של ימינו למדו למצוא חומרים צפופים יחסית ומנוקבבים בבועיות אויר- כלומר בעלי מוליכות חום-תרמית נמוכה - שהיא יכולת בידוד גבוהה. נעשה שימוש בעיקר בפוליסטירן מוקצף- הוא קלקר בתפזורת או בלוחות, חסרונו בכך שהוא שביר, רגיש לשמש, דליק ופולט גזים בשריפה. דומה לו הפוליאוריתן מוקצף - בדומה לקלקר רק בשפריץ התזה לקצף: חזק ביותר ולא חלש, נדבק ומתקשה, לא רגיש לשמש, ואדיש למים והרטבה, אך גם הוא דליק ופולט גזים רעילים בשריפה; צמר סלעים - תוצר חיתוך עיבוד וגריסת בזלת, לא דליק ולא פולט גזים בשריפה ואינו נתקף בקטריות וחרקים, אך עשוי לאבד בידודו ברטיבות, לכן משווק ביריעות מבודדות גם ממים; צמר זכוכית הידוע כפיברגלאס- דומה לו בשימושיו ויתרונותיו, קל מהסלעים במשקל ועמיד במים; ורדיד אלומיניום - בעיקר למניעת קרינה. אודות חברת גולמט, השוכנת בקיבוץ יקום בשרון, היא החברה המובילה בישראל לענף הבידוד התרמי והאקוסטי. גולמט מייבאת, משווקת ומייצרת חומרי בידוד מטובי היצרנים בענף הבידוד. תחומי התמחותה העיקריים: חומרי בידוד לבנין ולתעשייה, אקוסטיקה, צמר סלעים, צמר זכוכית, תקרות אקוסטיות, מיגון אש, נחושת אבץ ואלומיניום לקירוי גגות וקירות, מחיצות דקורטיביות, פחי אלומיניום גליים לחיפוי ודקורציה, רשתות נירוסטה, רשתות אלומיניום, פחי נחושת ועוד מוצרים רבים. http://www.golmat.co.il נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported