סוגיה שטרם נבדקה בפרספקטיבה ארוכה זמן, היא שאלת מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על אופן התנהלותם של נבחרי ציבור. אנחנו יודעים שהתופעה קיימת וגם ערים להשפעותיה. אך עד כמה שונה כיום הזירה הציבורית ביחס לעידן הקודם? עידן בו נעשה שימוש במושג "דעת הקהל". זהו עניין שוודאי עוד יתעמקו בו רבות בעתיד. בוודאי תיבחן במסגרת זו השאלה עד כמה אנחנו אולי מתחילים לאמץ בהשפעת הרשתות אלמנטים של דמוקרטיה ישירה.
-
כידוע, הדמוקרטיה באה לעולם בתקופה הקלאסית כדמוקרטיה ישירה; כל אזרח בעל זכות הצבעה היה רשאי להגיע לאסיפת העם באתונה העתיקה ולהשתתף בכל החלטה מדינית או חקיקה שנדונה שם.
-
כמה מאות שנים לאחר מכן, החל תהליך של התחזקות במעמד הפרלמנטים באירופה. תחילה בבריטניה ובהמשך ברוב מדינות אירופה המערבית. תהליך זה הביא לעולם את המושג "דמוקרטיה ייצוגית". הרעיון על פיו נציג אחד ממונה על מחוז בחירה, הינה שיטה ששורשיה נמצאים בתקופות קדם-דמוקרטיות. המחוקקים באותה העת הוחזקו כמי שהיו אמורים לייצג גופים קיבוציים ולאו דווקא בני אדם כפרטים, וזאת כחלק מהמורשת הפיאודלית. המאבק הארוך שהתנהל ברחבי אירופה כנגד האריסטוקרטיה, היה ביסודו מאבק למען הפרלמנטריזם. מטרתו הייתה לכך שכלל האזרחים יזכו לכוח-פוליטי והשפעה, לטובת חברה צודקת וטובה יותר.המאבק נוהל בראשיתו על ידי בני המעמד הבורגני שהחל להתגבש בעקבות המהפכה התעשייתית. אליו הצטרפו בהמשך ארגוני העובדים. במקביל נוצר המונח "הפיקציה של הייצוג"; הנציג של העם נשלח לייצג אותו בפרלמנט כשהוא נושא עימו מעין "פיקדון", והוא עצמאי בשיקול הדעת שלו. מי שהגדיר זאת באופן הממצה ביותר היה חבר הפרלמנט הבריטי, אדמונד ברק (1797-1729): "הנציג הנבחר מטעמך חייב לך לא רק את חריצותו, אלא גם את כוח השיפוט שלו; הוא בוגד בייעודו לשרת אותך אם הוא מקריב אותו לטובת דעותיך".
-
ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון מאוד אהב את שיטת הבחירות הבריטית: "אתונה הייתה מולדת הדמוקרטיה העתיקה, אבל היא לא ידעה משטר הנציגות הנבחרת. המצאה גאונית ופשוטה זו היא המצאה בריטית". מבחינתו של בן-גוריון זו הייתה צריכה להיות השיטה הנוהגת גם בישראל.אין ספק שתמיד היו גורמים שהשפיעו על המערכת הציבורית; בין אם אלו היו קבוצות לחץ, לוביסטים וגורמים אינטרסנטים בגלי כוח והשפעה. היתרון שאותו אפשר לראות ברשתות החברתיות (אם נשים בצד ונתעלם מהשיח הרעיל שהתפתח שם במקומות מסוימים) הרי זה בכך שהן העניקו לעם אפשרות להשמיע את קולו ואת עמדתו בענייני השעה, באופן מכרסם ללא צל של ספק באותן עקרונות יסוד עליהן נשענה הדמוקרטיה הייצוגית בגרסתה המקורית.