1. מה פירוש הביטוי מרוץ הסמכויות?
הכוונה לכך שברגע שמתחיל סכסוך גירושין, הבעל רץ לבית הדין הרבני כדי לתבוע ראשון שם, ואילו האישה רצה לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לתבוע ראשונה שם. הם מנסים להקדים זה את זה, כדי להקנות את הסמכות לערכאה שיותר טובה עבורם.
2. למה בעצם עדיף לבעל ללכת לרבני ולאישה לביהמ"ש למשפחה?
מ-3 סיבות: ראשית, ברבני פוסקים פחות מזונות לאישה ולילדים, בביהמ"ש למשפחה פוסקים פי 2 ואף פי 3 יותר. שנית, ברבני נוהגים לתת את המשמורת על בנים מעל גיל 6 לאב, כדי שילמד אותם תורה, בעוד שבביהמ"ש האזרחי בפרקטיקה האם היא כמעט תמיד המשמורנית. שלישית, ברבני הרבה פעמים מחלקים את הרכוש לפי הרישום שלו, בניגוד לחוקי השיתוף בנכסים. לרוב הרכוש רשום ע"ש הבעל, כך שברבני האישה עלולה לאבד את חלקה ברכוש.
3. האם מספיק לתבוע ראשון וכבר הסמכות מוקנית לאותה ערכאה?
זה לא מספיק להגיש תביעה. ישנם מבחנים משפטיים שהתביעה צריכה לעמוד בהם, אחרת הסמכות לא תתפוס. זאת ועוד, היום לא מספיק להגיש תביעה ראשון, אפילו אם היא מושלמת ועומדת בכל הדרישות. מאז בג"צ פלמן התחיל גם מרוץ החלטות, וצריך בנוסף לקבל החלטה מהערכאה שקובעת שהיא רכשה את הסמכות. אז לסיכום צריך 3 דברים: להגיש ראשון תביעה, להגיש תביעה נכונה משפטית, ולהשיג החלטה שהסמכות נרכשה. הסמכות נרכשת כך לעולמים, גם לתביעות עתידיות, זה קרוי "סמכות נמשכת".
4. האם יש מקרים שבהם דווקא עדיף לאישה לרוץ לרבני, ולא לגבר?
כן. לכל כלל יש יוצאים מהכלל. לפני שיוצאים למרוץ מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני משפחה, כי לפעמים עדיף דווקא לאישה לפנות לרבני.
למשל – בבית הדין הרבני מוכרת עילת תביעה של מדור ספציפי. זה אומר שהאישה יכולה לקבל בבית הדין הרבני, כחלק מתביעת מזונות שלה [או תביעת שלום בית], צו מניעה שאוסר על הבעל למכור את דירת המגורים. לפי חוק המקרקעין, כאשר ישנה דירה הרשומה ע"ש הבעל והאישה, כל אחד מהם יכול לאלץ את השני למכור אותה. זה נקרא תביעה לפירוק שיתוף, ואין הגנות נגדה. זוכים בה כמעט על בטוח. אבל אם בית דין רבני נותן צו למדור ספציפי של האישה בדירה, אז בית המשפט לענייני משפחה לא יוכל להורות על פירוק השיתוף בה, קרי על מכירתה. יש נשים שחיות ככה עשרות שנים בדירה, ובעצם מחזיקות לבדן בנכס היקר ביותר של בני הזוג.
למידע נוסף אודות אודליה אלטמן
לכתבות נוספות מאת עו"ד אודליה אלטמן