מאמרים בנושא יהדות

שאלה: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי רבי נחמן מברסלב מדבר באורך על זה שצריכים להוציא דייקא מכוח אל הפועל, כמו שהבורא ברא את העולם, שהוציא אותו מכוח אל הפועל וכולי. וכן בעוד מקומות מובא שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל את שכלו / רצונותיו וכולי אך לעומת זאת, כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור וגם בעוד מקומות, מבאר רבי נחמן מברסלב כי צריכים דייקא לכלול את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לכלול את בחינת בפועל בבחינת בכוח, דהיינו להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהיה לפני הבריאה... והקבצן ...

שאלה: רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת ? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים ? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות ? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו לתכלית שלהם, האם הם ימותו מיד ברגע שהם יגיעו לתיקון שלהם ? בעקרון אין שום קשר מכל סוג שהוא בין לסיים את התיקון ...

- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים ? עניין נוסף: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה. כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה ? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד ? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה ? תשובה: כדי להבין את העניין הזה, יש להבין מהו העניין של תורה שבכתב אל מול תורה שבעל פה ? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא ...

אמר רבי נחמן מברסלב כי בא"י הוא יכול להשיג את הכל עם לבושים ובחו"ל רק בלי לבושים. אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב שבשבת האור מלבש בלבושין וביום טוב האור בלא לבושין ...

שאלה: שלום לכם אשמח לדעת כיצד יכול האדם לדעת שהוא הגיע אל התכלית שלו ? האם יש דרך לדעת בוודאות מוחלטת האם האדם כבר הגיע לתכלית שלו ? איך אפשר לדעת את הדבר הזה ? אולי אני רק מטעה את עצמי ? תודה תשובה: קיימת דרך פשוטה לדעת אם הגעת לתכלית, והיא על ידי זה שהספק של האם הגעת לתכלית יעלם. ז"א כל זמן שיש ספק כלשהו האם הגעת לתכלית, הרי שלא הגעת לתכלית. אתה שבע, רק כאשר אתה לא רעב. אם יש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, כגון לדוגמא השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הרי שהוא לא הגיע לתכלית ולא חזר בתשובה שלמה. בתכלית הסופית, אין את השאלה של האם הגעתי לתכלית, וגם אין ...

- סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל מדוע ילד וילדה ? מדוע לא 2 ילדים או שתי ילדות ? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות ? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל ? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד ביער ? ואיך זה קשור לבן המלך שירד מהמלוכה בהתחלת הסיפור ? * תשובה: רבי נחמן מברסלב מבאר כי: בנות = שכל קטן. ...

שאלה: אשמח להבין את העניין של יראת הרוממות. מהי בדיוק ? קראתי כאן כי צריך להעלות את מידת היראה לשורשה, דהיינו להגיע ליראת הרוממות. אשמח להבין מהי היראה הזאת, ואיך להגיע אליה ? תודה תשובה: העניין הוא כדלקמן: יש שני סוגים של יראה, יש יראה שהיא רעה ויש יראה שהיא טובה. יראה רעה היינו יראה שהיא אינה יכולה להתקיים בלי שיהיה קיים רע כלשהו. יראה טובה היינו יראה שיכולה להתקיים גם בלי רע. פירוש: יראה רעה, היינו כל יראה שנובעת מכך שהאדם חושב שיש רע כלשהו בעולם, ומשום כך הוא מתיירא בצורה כלשהי מהרע הזה. וזה מתייחס לכל סוג של פחד שיש לאדם מכל דבר שהוא, גם מהשי"ת. ...

אמר רבי נחמן מברסלב כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו כי אין אנו מודיעין להם זאת החכמה ...

- שיחות הר"ן - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד הגון כזה שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה דהינו השגות אלקות כי צריך לזה רבי גדול מאד מאד שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון כנ"ל כדי שיוכלו הקטנים להבינו וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר כמו שמצינו בעת שהיו ישראל ...