|
יד רכה, תגובה מאוחרת, ענישה קלה, מדיניות תגובה הססנית, אי שימוש באמצעים משפטיים בעלי הרתעה, מתפרשים במזרח התיכון כחולשה שצריך לנצל אותה.
חולשה – מזמינה מעשים קיצוניים. הסתה – שלא מטופלת במועד, מובילה לפיגועים (נוסח הטבת בבית הכנסת בירושלים).
פיגועים – מעוררים זעם ומעשי גמול ותג מחיר – וכך נוצר מעגל דמים הדדי.
אבו-מאזן – שיבוט של עראפת אבל בחליפה.
למאמר המלא...
|
|
מלחמת "צוק איתן" – זה עתה הסתיימה וכבר יש לנו סימפטומים של פוסט-טראומה, ולחלק מגופי מערכת הבטחון אפילו "הלם קרב".
עוד לא יבשו הדמעות והכאב עדיין חד וחזק, על הנופלים והפצועים והנה פורצת מלחמת אגו או קרדיטים על כבוד, לשב"כ או פשלה לצה"ל ואולי בדיוק ההיפך.
בכל מקרה, מכל זווית, זה עצוב, זה מכוער ובמיוחד מיותר.
למאמר המלא...
|
|
הח"כים התומכים בהצעת החוק נגד "ישראל היום", מונעים ע"י דחפים לא רציונליים, שיש בהם אלמנטים של חישובים שאינם עומדים במבחן האינטליגנציה.
חינמונים – הם תקשורת מודרנית, כמו האינטרנט שגם הוא, במידה רבה חינמון, וגם מודל עסקי בעל פוטנציאל רווחי.
חינמונים – הוא תופעה עולמית ונתקלים בה ברוב מדינות העולם החופשי, כולל בישראל, גם מצד הגופים התקשורתיים התומכים בחוק כנגד ישראל היום.
למאמר המלא...
|
|
אילו היו מפעילים את חוק ההגיון וחוק השכל הישר באולם בית המשפט, במשפטו של אהוד אולמרט ובמגרש הכדורגל, בדרבי התל-אביבי, היו מגיעים לאותה מסקנה הגיונית וחד-משמעית לאמור: מרשיעים את אולמרט במחוזי (בלי הקלטות) ולא מוצאים כרטיס אדום לזהבי בדרבי שגרם לפיצוץ.
אבל היגיון לחוד וחוק יבש או תקנון לחוד.
חוקים ותקנות – לעולם לא יוכלו להקיף ולהכיל את כל האפשרויות והמצבים שקורים בחיים, ולחלל הזה נדרשת הפעלת הגיון, שיקול דעת, שכל ישר, בקיצור אינטליגנציה.
למאמר המלא...
|
|
מי שולט בהר-הבית? הווקף, המופתי של ירושלים, ירדן כאחראית על מסגד אל-אקצה או ממשלת ישראל, שעל פי כל הפרמטרים והסממנים צריכה להיות בעלת הבית על ההר.
כשמוטה גור ז"ל וצנחניו – הכריזו "הר-הבית בידינו", שמחה גדולה פרצה ושטפה את המדינה.
כשנעמי שמר כתבה – "ירושלים של זהב" וחזרנו אל בורות המים השוק והכיכר, היו ששמחו והיו שנגבו דמעה והיתר פשוט שרו ושרו.
למאמר המלא...
|
|
הכרזות על בניה מאסיבית ביו"ש ובניה מאסיבית בירושלים, בעיות קואליציוניות, סימני אינתיפאדה שמתחילה בירושלים וסירוב מתמיד ומתמשך של ההנהגה הפלסטינית להסכם עם ישראל – מעודדות את התרחבות ההתנחלות ביו"ש ואת מספר המתיישבים ומרחיקות את החזרת השטחים במסגרת הסכם אם יבוא?
ההצעות של ברק לעראפת – ההצעה של אולמרט/לבני לאבו-מאזן, לפיהם מסרו 90%+ משטחי יו"ש וחלקים מירושלים, למעט הגושים הגדולים כולל חילופי שטחים – לא נענו ויתירה מכך, עראפת ואבו-מאזן ברחו מהם כמו מאש.
למאמר המלא...
|
|
התפרעויות, זריקות אבנים, דקירות ולבסוף פיגוע רב נפגעים בירושלים, הם תוצאה של תגובות איטיות, אנמיות ולא מרתיעות.
הוויכוח המיותר, אם מדובר באינתיפאדה או סתם התפרעויות נקודתיות, היא תוצאה של חשיבה לא נכונה, תגובה מיותרת או הצתה מאוחרת.
האירועים בשנה האחרונה – היו בכל ערי הגדה ובמיוחד בחברון וירושלים, שם החיכוך עם יהודים וכוחות הביטחון גדול יותר.
למאמר המלא...
|
|
גל סגירת המפעלים הפוקד לאחרונה את הארץ נוסח סגירת מפעל "מגבות ערד", היא תופעה מדאיגה, מעוררת מחשבות נוגות על כיוון אליה מתדרדרת התעשייה המקומית.
במקום לעודד יצור מקומי, במקום למנף עבודה עברית ולחזק מפעלים בפריפריה, מעודדים יבוא זול מארצות בהן משולמים משכורות רעב.
למאמר המלא...
|
|
כמה מילקי וקוטג' כבר נאכלו ונכתבו על הבריחה לברלין, תוך תיאור מעוות של המציאות והצגתה כגן העדן החדש לצעירים.
הצגת חשבונות של סופר, כדי להוכיח כמה זול בברלין, היא ניסיון לא חכם לעקוף את הבעיה האמיתית בסיפור.
אם כבר זול, אז בכל הארצות שעדיין לא הצטרפו לגוש היורו, רוב המצרכים והמוצרים הנלווים, זולים יותר מישראל ומארצות גוש היורו.
למאמר המלא...
|
|
ההתלבטות אם להביא מפכ"ל מבחוץ, או למנות מתוך שורות המשטרה, היא נכונה, יעילה וראויה, במצב רגיל, כשהגוף מתנהל בהתאם לנוהלים, לצרכים ויש הרמוניה במטה הכללי.
המצב כיום במשטרה – הוא של מצב חירום, לפני קריסה, אובדן של אימון הציבור, ריבוי פרשיות לא מחמיאות בכל הדרגים, מצב שמחייב מהלך אמיץ ודרמטי.
מצב חירום – דורש מינוי חירום. תזכרו את האלוף שכטרמן (מהשריון) ואת האלוף טרנר (חיל האוויר).
למאמר המלא...
|