|
יש לשנות בהקדם את החוק ואת תקנון המפלגות ביחד או לחוד, כדי לתת תוקף חוקי, מוסרי, פוליטי, חברתי לחברי סיעה בכנסת, להדיח ח"כ משתולל, מבזה, פוגעני או חורג מסמכותו.
יש לאפשר ליו"ר מפלגה, ולחברי סיעתו, להוציא מתוכם ח"כ שגורם נזק למפלגתם, בהתנהלותו האישית, או הפוליטית, ולאפשר לבא בתור להכנס במקומו לכנסת.
העובדה שבקואליציה של 61 ח"כים יכול ח"כ אחד להחזיק את הממשלה בערבות, או בשיפולי הבטן, אינה מתיישבת עם שלטון מוסדי דמוקרטי.
למאמר המלא...
|
הפרשנות המובילה בתקשורת דהיום היא שזה חוקי מבחינה משפטית, אך לא חכם מבחינה מעשית.
הפרשנות שלי להחלטה – מאוחר מדי, חכם, אפקטיבי ונכון מבחינה משפטית.
שב"כ מתנגד בטענה שזה יקצין את התנועה ויביא למצטרפים חדשים.
הטענה אינה חדשה ואינה נחלת השב"כ בלבד, אבל המציאות מוכיחה שארגון, או תנועה, הפועלים כנגד המדינה ובטחונה, כשמוצאים מחוץ לחוק, כוחם עולה בתחילה, אך דועך במהירות וקל יותר לגורמי אכיפת החוק לטפל בהם ביעילות הראויה.
למאמר המלא...
|
ההיסטוריה לא נחה ולא נמה. כמו הר געש כבוי שמבעבע במעמקי האדמה ופתאום מתפרץ ושוטף עם הלבה שלו את האזור, כך האיסלאם הקיצוני בעבע, געש, רתח ונתן בהם סימנים, אך מדינות אירופה, השבעות, הצבועות, האדישות התעלמו, נרדמו ועכשיו חטפו את האלמנט.
למאמר המלא...
|
התקשורת בישראל, משחקת משחק מסוכן ומזיק לתדמית ישראל ולמלחמתה בטרור. הדבר נובע מהרצון הבלתי מוסבר, להיות תמיד אובייקטיבי כביכול ולהביא בזמן אמת את תגובת הצד השני.
כאשר מחבל דורס, דוקר, זורק אבנים או יורה ביהודי – הוא עושה זאת במטרה ברורה ומוצהרת להרוג יהודים ולהיפך לגיבור מקומי.
כאשר התקשורת רצה לראיין את הוריו, משפחתו וחבריו, והם טוענים שמדובר בתאונת דרכים, ברצח ילדים, האיש לא היה חמוש וכו' וכו'. הם משחקים ביודעין לידי האויב לידי התעמולה הפלסטינית ופוגעים בתדמית צה"ל, משטרה, מגב והמדינה.
למאמר המלא...
|
באופן כללי וגס – כאשר אנשי שמאל, מתבטאים בבוטות, בגסות, בשנאה לממשלה וראשיה (כמו השחקן איתי טירן, או הבמאית אורנה בן-דור), זו הבעת דעה במסגרת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.
כאשר דעות והצהרות דומות מוטחות על הצד השני – זאת הסתה, פגיעה בדמוקרטיה, מערערים את יסודות השלטון.
ובכן הגיע הזמן לנער את הצדדים, לייעל את הליכי השלטון, שלטון החוק, לאוורר את מושגי הדמוקרטיה, חופש הביטוי, חופש השיסוי והסתה גרידא.
למאמר המלא...
|
אני מודע לעובדה, שיש התנגדות עזה מצד וועד הפרקליטים לנושא. אין לטענות ההתנגדות – בסיס.
פרקליט טוב העושה עבודתו נאמנה במקצועיות, ביושר ובצורה אתית – אין לו ממה לפחד ולא צריך להיבהל מביקורת.
פרקליט מדינה – כמו סניגור פרטי, פועל על פי כללים מקצועיים ואתיים, ולשניהם אין חסינות במקרה של התנהלות פסולה, לא מקצועית ובוודאי לא אתית.
פרקליטי המדינה – אינם קבלני הרשעות, והסניגורים לא קבלני זיכויים.
למאמר המלא...
|
המצב הנוכחי בו סכינאים בכל גיל, נערים ונערות, מבוגרים בליבוי הרשתות החברתיות והתקשורת הפלסטינית, יוצאים למסע רצח, מחייב תגובה יותר נמרצת.
בנוסף לשוטרים כחולים וירוקים – יש לחזור למשמר האזרחי, שיהיה בכל עיר, שכונות ומוסדות ציבור, בדגש על בתי ספר, בנייני ציבור, בתי חולים, בתי כנסת, אוניברסיטאות וכדו'.
כל מי שברשותו נשק ברשיון – לא להחזיקו בארון או מגירה נעולה, אלא בימים טרופים אלה לשאת אותו עד יעבור זעם.
המסר צריך להיות ברור, חד וכואב – מי שיוצא לבצע פיגוע ללא הבדל גיל, צבע או מין, לא ישוב לביתו.
למאמר המלא...
|
ר.א. (המכונה רוני אלשייך) – הוא הרמטכ"ל התימני הראשון. רוני היה ילד מחונן (קפץ שתי כיתות בעממי), היה תלמיד מעולה, סטודנט מצטיין (שני תוארים בהצטיינות יתירה), ציוני חובש כיפה, שב"כניק מתוחכם ופיקח כשועל לפי הגדרת חבריו – ומפכ"ל מבטיח.
המשטרה בתקופה זו – נמצאת במשבר מנהיגותי, בשפל תדמיתי ובארגון בעייתי, למרות שאסור להתעלם גם מהישגיה בתחום המלחמה בפשע ובביטחון פנים.
איש שב"כ, ארגוניסט מוכשר, יכול להחזיר לה את ההילה שחסרה לה ונפלה לה באחרונה.
למאמר המלא...
|
במערכת המשפטית – עדיין לא הבינו ש"אבן" – היא כלי נשק קר, שיכול ומסוגל להרוג (כמו בראשית תקופת הציוויליזציה) ולכן יש לטפל בנושא בהתאם ובחומרה המתבקשת.
האמצעים בחוק – נמצאים, צריך רק להפעילם וליישמם במהירות ובתקיפות, ואם יש צורך בתיקוני חקיקה ושינוי הוראות בפתיחה באש, יש לבצעם במהירות.
הפניה של ארדן – לא לקדם שופטים המקלים בעונש – שגויה ולא אתית.
כל המבקרים והמתנגדים לנקיטת אמצעים תקיפים נגד זורקי האבנים, לרבות קטינים שביניהם, לא השמיעו אף הצעה
למאמר המלא...
|
מינוי מפכ"ל משטרה – הפך להיות ממינוי מנהלי פשוט למדי לפרשה שמכה גלים, עם שלוחות לעבר כשירות, ניקיון כפיים, התאמה ואולי בעיות משפטיות חוקיות הקשורות גם לחו"ל.
המשטרה במצבה הנוכחי – זקוקה בדחיפות לתרומת איברים מבחוץ, כדי להציל את הגוף שמערכת החיסון שלו קרסה.
כאשר הים סוער ועושה גלים – נפלטים לחוף, חפצים שאריות מאוניות, לכלוכים, זפת וחביות עם חומרים אסורים ממדינות נכר.
חבל ומצער, שמינוי לכאורה פשוט, הפך לקרב על יוקרה, על ניקיון כפיים ועננה מתמשכת ממלחמת לבנון השניה.
למאמר המלא...
|
|
|