אמנות האיזון בין גובה החיסכון החודשי לבין ההוצאות

כולנו יודעים שצריך לחסוך. בלי חיסכון אישי, או כל חיסכון אחר, אי אפשר להתכונן למשברי החיים, ואי אפשר להשיג את היעדים הכלכליים שייעדנו לעצמנו. אך לעתים, כאשר אנו מקפידים יותר מדי על החיסכון ומתמידים בו בדבקות כמעט קיצונית, החיסכון עלול להפוך לעול. בכדי להשאיר את החיסכון שלכם קודם כל בתור כלי עזר במקום עול, יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות.

ישנן תכניות חיסכון שמתגמלות את החוסך על התמדה, כך שאם החוסך ממשיך להפקיד כסף בתכנית החיסכון שלו באופן קבוע ומתמיד, הוא מקבל איזשהו בונוס. אך לא תמיד חייבים להתמיד, לעתים עדיף לחסוך סכומים עודפים גדולים בבת אחת. כלומר, במקום להפריש חלק קבוע מההכנסות שלכם לחיסכון, השתמשו רק בסכומים שמגיעים אליכם מבונוסים, מתנות וכו' בתור חיסכון. כך, לא תצטרכו להכניס את החיסכון בתור חלק מההוצאות החודשיות שלכם.

לדוגמה, פיצויים שאתם מקבלים בביטוח הלאומי, במקום להשתמש בהם בתור תוספת חד פעמית להכנסות שלכם, ובכך להביא לחוסר-אחריות פיסקאלית מצידכם, התייחסו אליהם בתור מענק חד-פעמי שנוע לחיסכון. לאורך זמן, זה יהיה אפשרי – ואפילו עדיף – להשתמש בסכומי כסף פתאומיים בתור המקור העיקרי למימון החיסכון.

הבעיה העיקרית בשימוש במקורות אלו לחיסכון הוא שהם אינם תמיד מובטחים. מחשבון חיסכון לא יכול לצפות את ההכנסות שלכם ממענקים חד-פעמיים, ולכן לא בהכרח מדובר במקור מימון ללא פגמים.

גם בקצבאות הילדים ניתן לראות פחות כתוספת להכנסות, ויותר בתור מקור מימון לחיסכון. משפחות רבות בוחרות להשתמש בקצבאות הילדים שהן מקבלות מהביטוח הלאומי כדי לממן תכנית חיסכון לילדים, כך שלמעשה הילדים לא משנים את הרכב ההכנסות וההוצאות בבית, והמדינה מספקת להם סיוע באמצעות חיסכון לעתיד.

בסופו של דבר יש לזכור, שהמצב ממנו אתם משתדלים להימנע הוא הפזילה הצידה אל עבר החיסכון הקטן. בעיקר בתקופות בהן אתם נאלצים להיכנס לחוב או למינוס, הפיתוי של פדיון החיסכון הקטן שצברתם יכול להיות מאוד חזק. זכרו שאת ההתרחשות הזו אנו מנסים כאן למנוע. כמובן, לא מדובר בשום פשע, לא חוקי ולא מוסרי, לפדות חיסכון אישי לפני הזמן, אבל זו צריכה להיות רק האופציה האחרונה, ובשביל זה יש ללמוד את הדרכים בעזרתן כלל לא נגיע לסיטואציה זו מלכתחילה.