צפניק- גורר תפעולי
גרר תפעולי שייך למשפחת כלי הרכב התפעוליים, כלומר מסייעים לעבודה באזור המוגדר כ"אזור תפעולי". באזור זה חייבים להיות מופעלים כלי רכב תפעוליים כפי שרשומים בחוק- זהו אזור תחום המסומן בכניסתו וביציאה ממנו בשלט המציין זאת. כלי רכב תפעולי – משמעותו מצויה בפקודה למעט כלי רכב פרטיים וציבוריים, בין אם מותקן עליו מכשיר או לא, בין אם הוא מסיע מטען או בין אם הוא מסיע נוסעים, והוא חייב להיות בעל היתר להפעלה באיזור תפעולי. המפקח על רכב תפעולי הוא זה הממונה מטעם משרד הרישוי על רכבים אלו, ותפקידו להתיר רכב תפעולי לשנה אחת ובלבד שנמצאה לו כשירות מכאנית, וכן לשנות, להתלות ולבטל כל היתר שעדיין לא פג תוקפו.
גורר תפעולי
על- פי עדכוני תקנות התעבורה לשנת 2009 ישנן דרישות חוק מדויקות לגבי גרירת גרור. מוגדרים שם תנאי הרישיון אשר לנהג, חייב להיות רשום ברישיון הרכב וו גרירה, ובכל רישיון שנוצר אחרי 4/2008 יש לרשום ברישיון גם את המשקל המירבי לגרירה. אין לגרור בעזרת רכב דו או תלת גלגלי ואין לגרור יותר מרכב אחד אלא בהיתר מרשות הרישוי לביטוח רכב. כמו- כן, רוחב הנגרר אינו אמור לעלות על רוחה הגורר אלא עד 20 ס"מ מכל צד. בגורר יותקנו וו גרירה בצורת תפוח והתקנים חשמליים, ועל הגרור מתקן ריתום תקני (כף גרירה) עם ניצרה למניעת ניתוק, והתקנים שמונעים פניה בזוית של יותר מ 90 מעלות.
גרר תפעולי קיים ביבשה ובים
ישנן סירות המתפקדות כגורר תפעולי בשטח הימי, וגם לגביו מצויות תקנות מיוחדות לגבי הגורר והנגרר כהובלות מנוף. במקרה הזה הסירה יכולה לדחוף את הנגרר או לגרור מאחוריה, ועיקר הסימון שלה הם האורות כפי שנקבעו בתקנה 23. המטרה היא להאיר את כלי השייט הנגררים ולסמן את הגרירה.