אולי העובדה הבאה תפתיע את חלקיכם, אבל המטבח בעבר הרחוק לא היה פופולארי כפי שהוא כיום, אחד החדרים המרכזיים בכל בית.
פעם ההפך היה הנכון,בתקופת האימפריה הרומית, כל מלאכת הבישול הורחקה והוצאה החוצה מן הבית.
יתר על כן,לעניי העיר בכלל לא היה שום סוג של מטבח ואת המזון הם היו רוכשים בדוכנים.
כיום,ניתן להסתכל על כך כחזרה אחורנית,מסיבות שאינן קשורות לחוסר בכסף אלא יותר חוסר בזמן ולתרבות האכילה המודרנית, כאשר הרבה מן הארוחות שלנו הן ארוחות שמוכנות עבורנו במסעדות או ברשתות מזון מהיר.
ככל שהזמן עבר המטבח הלך ונכנס לחיי רוב האנשים בעלי מעמד בינוני- נמוך.
כיום המטבח הינו מקור גאווה בכל בית ונתפר בדיוק במידות הרצויות ועם שלל איבזורים מפנקים שמקלים על עבודת הבישול והאפייה.
לפי העיקרון הטיילוריסטי, הכיריים הם אחד המרכיבים העיקריים משלושה (כיריים, מקרר, כיור) שלפי מיקומם יעוצב המטבח כאשר סביבם גם מולבשים יתר האביזרים של המטבח המודרני.
הכיריים במקורם עבדו יחד עם האח, זאת אומרת שהכנת המזון הייתה בעזרת אש שהובערה ומעליה הונחה הקדרה בה התבשל האוכל .
בדגם מאוחר יותר עוצב תנור כאשר בתא התחתון היו מונחים העצים הבוערים ובתא נפרד מעל בוצע תהליך הבישול עצמו.
בעידן המודרני, עם כניסת החשמל לתוך חיינו, יש לנו שני דגמי כיריים – כיריים גז וכיריים קראמיות המופעלות על ידי חשמל.
בנוסף לאלה ניתן לבחור בין שתי אופציות - כיריים שבנויים עם תנור האפייה כמקשה אחת או תנור בילד אין וכיריים שנמצאים על משטח השיש.
המחירים של כל אלה משתנים בהתאם לסוג החומרים ולחברה המייצרת ויכולים להאמיר עד מאוד.
בכל אלה במבט לאחור ניתן לראות כי גם במטבחים ישנים, שאינם בעלי שטח רב ואפשרויות מגוונות, גם באלה הצליחו לייצר מרבית מהשפים הידועים יותר או פחות מתכונים שלפיהם אנו מכינים דברי מזון עד עצם היום הזה.