|
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, השית על נאשם שהורשע בפיצול דירה קנס כספי בסך 230,000 ₪. ערכאת הערעור סברה כי העונש שהוטל חורג מהוראות החוק והורתה על החזרת הדיון בעונש לבית המשפט קמא.
למאמר המלא...
|
|
תופעת הדירות המפוצלות הינה אחת התופעות הרווחות ביותר בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. אולם לא תמיד ברור מתי מדובר בפיצול דירה המהווה בניה לה נדרש היתר בניה ומתי מדובר בחלוקה מותרת
למאמר המלא...
|
|
פסיקת בתי המשפט קבעה, כי עצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן זה זכויות קנייניות במשק. זכות זו מוסדרת במסגרת ההסדרים שבין הבן להוריו – אם במסגרת הענקת הזכות בחיי הוריו ואם במסגרת הענקתן של הזכויות לאחר פטירת הוריו.
ברור, כי מינויו של בן ממשיך בנחלה, שלא בדרך האמורה בתקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות אינה קיימת.
למאמר המלא...
|
|
יתרונה של הלוואה זו הינה בכך שהיא מאפשרת לבעלי המשק החקלאי להמשיך ולהיות בעלי הזכויות בבית מגוריהם, למשך כל ימי חייהם, ולהמשיך להתגורר במשק כל זמן שהם מעוניינים בכך, ולהנות מעליית ערך המשק, דבר המאפשר ליהנות מרווחה כלכלית ללא התחייבות לתשלומים וללא חשש מקנסות או מפינוי עד למועד הרצוי.
למאמר המלא...
|
|
הסמכות לדון במחלוקת בין האגודה לבנים הממשיכים, נתונה לבית המשפט ולא תתברר במסגרת הליכי בוררות שכן מדובר בזכות לקבלת נחלה במושב במעמד של "בר רשות" ואין מבוקש להצהיר על זכות בעלות או זכות חכירה לדורות.
למאמר המלא...
|
|
מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, דבר הנעשה ללא הסכמת האחים ו/או ללא ידיעתם, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן, כשמעליה מתנוססת כתובת המצהירה, כי אכן זה הוא הבן המועדף על פני יתר האחים.
למאמר המלא...
|
|
בעלי נכסים ועסקים רבים מקבלים צוו הפסקת עבודה,הריסה,סגירה ולא בדיוק יודעים מה זכויותיהם וכיצד להתמודד.
מאמר זה מבהיר את העובדות ההשלכות ודרכי ההתמודדות.
לפעמים דרושות דרכים יצירתיות.
למאמר המלא...
|
|
העברת הזכויות במשק חקלאי מכח צוואה ו/או מכח צו ירושה, אינה כרוכה בתשלום מיידי של מס, כך שניתן להעביר את הזכויות במשק וללא שהדבר מצריך דיווח העסקה לרשויות המס.
אולם, תכנון מראש של חלוקת הירושה בעודם של ההורים בחיים, עשוי להביא לחסכון כספי ולהימנעות מחובת תשלום מס בגין העברת הזכויות במשק.
למאמר המלא...
|
|
השימוש הרווח במונח "מינוי בן ממשיך" במושבים, טומן בחובו הבדלים רבים באשר לסוג המינוי, טיבו של המינוי ותוקף המינוי, כאשר פעמים רבות נעשה המינוי ע"י צדדים שונים ולא בהתאם להוראות ההסכם החל באגודה, דבר העשוי להביא להטעיית המתיישבים ובני משפחתם הסבורים, כי פעלו למינויו של בן ממשיך במשק כפי הנדרש, כאשר בפועל אין למינוי כל תוקף משפטי מחייב.
למאמר המלא...
|
|
השימוש המגוון הנעשה בשנים האחרונות בשטחי המשק החקלאי ע"י חברי המושבים, במטרה ליצור הכנסות חלופיות ונוספות על אלו אשר היו נהוגות בעבר ואשר נבעו מהפעלתו ועיבודו של המשק החקלאי בלבד, הביא לפעילות ענפה של השכרת מבנים ושטחים חקלאיים לצורכי מסחר ואחסנה במושבים, פעילות אשר לא תמיד מתיישבת עם הגדרת המינוחים המשפטיים המופיעים בהסכם המשבצת עליו חתומה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל.
למאמר המלא...
|