|
קיומה של זכויות נלוות למשק החקלאי, דוגמת מכסות הייצור ומכסות המים שהינן זכויות הניתנות ע"י ומטעם רשויות המדינה, וללא שמעמדן של זכויות אלו רשומות ומוסדרות כדבעי ע"י המחוקק, שכן קיימת לאקונה בחקיקה אשר מקשה על קביעתן של היקף הזכויות במיכסות הייצור, מקשה על מתן מענה למעמדן המשפטי של זכויות אלו, ולאפשרות להעבירן או למוכרן.
למאמר המלא...
|
|
הרצון להביא עסקה לכדי מימוש מהיר, והלחץ הקיים מצד הצדדים לעסקה, לחתום על זכרון דברים או על הסכם מכר בתוך זמן קצר, מביאה לא אחת את הצדדים ועורכי הדין המטפלים בעסקה להסתמך אך ורק על אותו "אישור זכויות" המונפק ע"י המינהל, אשר כאמור לעיל אינו מחייב, אינו מבסס זכויות משפטיות, ואינו מהווה ראיה לתוכנו. על רוכשים המבקשים לקבל תמונת מצב נכונה, מוסמכת ומקיפה, בטרם רכישת משק חקלאי אשר הזכויות בו מוסדרות בפנקסי מינהל מקרקעי ישראל, לערוך בדיקה מקיפה אודות הזכויות
למאמר המלא...
|
|
למרבה הפלא, אזרח אשר יבקש לברר מצב זכויות במשק חקלאי, לא יוכל לעשות כן באמצעות האינטרנט ויתקל בחסמים המקשים, מסרבלים ומאריכים את משך הזמן עד שיקבל לידיו את מבוקשו.
עפ"י הנחיות מינהל מקרקעי ישראל, רק בעלי הזכויות בקרקעות מנהל מקרקעי ישראל, או מיופי כוחם, או לחלופין הצגת צו בית משפט – יכולים לדרוש קבלת "מצב אישור זכויות" או כל שירות אחר הנוגע לנכס.
למאמר המלא...
|
|
לעיתים, במהלך השנים משתנה מעמדו של המשק חקלאי אשר הוקצה לחברי האגודה, והוא הופך ליחידת מגורים מצומצמת דוגמת בית מקצועי (בית שנבנה בד"כ ע"י הסוכנות היהודית לא"י על שטח מצומצם משטחו של משק חקלאי, המיועד לבעלי המקצוע אשר נתנו שירותים לאגודה וקיבלו זכות שימוש בנכס למגורים בעלות מופחתת), יש ליתן את הדעת לכך, כי פעמים רבות קיומו של השינוי בזכויות החברים, אינו בא לידי ביטוי במצבו הפיזי של המשק וגבולותיו או ברישומי האגודה ומינהל מקרקעי ישראל.
למאמר המלא...
|
|
מכירת משק חקלאי אינה עוד עסקת נדל"ן, דוגמת מכירת דירה, חנות, מגרש וכד' אלא המדובר בסוגיה שונה בתכלית, בעלת מאפיינים ייחודיים והשלכות מיסוי שונות מאשר נכסי נדל"ן אחרים.
רבים אינם מודעים לכך, כי חלק ניכר מההוצאות והתשלומים, ניתנים להיות מופחתים באופן ניכר, כאשר עו"ד המטפל בעסקה הינו בקי בענייני הזכויות במשק החקלאי, כך שתכנון מס נכון וחוקי בעת עריכת ההסכם, ובליווי נכון של העסקה, עשוי להביא לניצול ההנחות והפחתות הניתנות ע"י הרשויות בשיעור ניכר.
למאמר המלא...
|
|
בפסיקת רשם האגודות נקבע, כי דרישתם זו של החברים לגילוי המסמכים, הינה למעשה, זכות יסוד בסיסית, אשר מוקנית להם במסגרת היותם חברי האגודה, הזכאים לקבל דיווח באשר לכלל הפעילות הנעשית ע"י האגודה, הן באשר לפעילותה השוטפת של האגודה והן במסגרת ניהול הליכים משפטיים המתקיימים כנגד האגודה.
למאמר המלא...
|
|
במושבים רבים, מתעכבת חתימת ההסכם מסיבות שונות, בין אם הדבר נובע מחילוקי דעות עם ממ"י באשר לגודל שטח המשבצת, ובין בשל קיומם של חובות שטרם הוסדרו ע"י האגודה.
בהעדר קיומו של הסכם חכירה תקף בין האגודה לממ"י, נשמטת למעשה הקרקע מטענותיה של האגודה באשר לזכויות שיש בידה חוזה חכירה תקף.
משכך, ייטיבו אגודות להסדיר מוקדם ככל הניתן את הארכת הסכמי החכירה בינם לבין ממ"י, באופן בו לא תימצא האגודה ללא הסכם משבצת תקף.
למאמר המלא...
|
|
הנסיון לבודד את מבני המגורים מתוך הנחלה, ולתת להם סיווג שונה מיתר רכיבי הנחלה המשמשים ליצור חקלאי, אינו ברור ונראה, כי נעשה במנותק ממסגרת חייהם של המתיישבים, אשר נזקקים להצבת מבני המגורים למטרה ברורה לצורך הלנת העובדים הזרים העוסקים ביצור חקלאי.
למאמר המלא...
|