האם כל העולם נגדנו - לא בדיוק, אבל יש ממש באמרה. האם עלינו להתרגש או להתייאש – בהחלט לא, אבל לא לזלזל.
האם הקמת מדינה פלסטינאית עפ"י הצהרת כמה וכמה ארגונים ופרלמנטים באירופה. זה רציני – לא. מדינה פלסטינאית במהלך חד-צדדי – היא מדינה וירטואלית, שאין לה יכולת קיום, זאת מדינה על הנייר או באוויר.
פניית גופים ישראלים, ורשימת אישים מתחום הספרות, האמנות ואנשי ציבור למיניהם, לפרלמנט בבלגיה להצהיר על הקמת מדינה פלסטינאית, הוא מעשה חריג, יוצא דופן, לא מוסרי, לא ציוני ולא נעשה מעולם בשום מדינה בעולם.
למאמר המלא...
|
ברגע שמכריזים על בחירות, מתחילה חרושת של הבטחות שמציפות את הציבור. קמים נביאים וקוסמים כלכליים, שבידם פתרונות קסם לכל חוליי החברה, ופתרון לכל המשברים – ובחלקלקות לשון, מבטיחים, חולמים, מעוותים עובדות ונתונים, ונעלמים ומתפוגגים אחרי.
רבותיי – לעשות רפורמה בשוק הסלולר, קל יותר מאשר רפורמה בשוק הדיור, בתיקון יוקר המחיה, תעסוקה, מזון ותיירות.
כלכלת בחירות, כמו מע"מ 0 על מוצרים בסיסיים, באה אמנם באיחור, אבל אם זה באמת יעזור לציבור, החלש ולו במעט, אז למי אכפת!
למאמר המלא...
|
אפקט הבומרנג בהסתת הבחירות, יכול לפעול לטובת נתניהו. גל ההכפשות שיבוא בעקבות הכרזת הבחירות, יגרום לצונאמי של גלי הדף, שיפעלו להגדלת המנדטים של הימין, מתוך ההנחה של הציבור כי רק הימין יכול. הימין – יכול להביא להסכם, הימין יכול להביא לחיזוק הבטחון ולהפתעת רבים גם לכלכלה.
ההיסטוריה הפוליטית – כבר הוכיחה, כי מנהיגים מושמצים זוכים לאהדת הציבור, ראה מקרה אריק שרון ז"ל, מנחם בגין ז"ל ועוד רבים וטובים.
למאמר המלא...
|
שימוש בהסתה, בכתב, בעל פה, בציור, למטרות פוליטיות, צבאיות או חברתיות, הוא מסוכן, מערער יסודות ערכיים ומוביל למעשים בלתי חוקיים בעליל.
פרסום תמונות של שרים ואנשי ציבור בלבוש נאצי, הוא מעשה מתועב של אדם/אנשים עם מוח מעוות שאינו מבין את ההשלכות של המעשה וגרוע מכך את הפרשנות שקיצוניים פנאטיים יכולים לתת לכך, מתוך ניסיון רע של העבר.
הסתה זה נשק – נשק שיורה ומנסה בדרך שלילית להשיג תוצאות.
הפתרון – תגובה מהירה וענישה מרתיעה.
הסתה – שיסוי, פיתוי (ביחוד לרעה) מילון אבן-שושן.
למאמר המלא...
|
חוק הלאום עבר בממשלה, לאחר ויכוח סוער ורעשני ברוב של 14 שרים נגד 6, זהו השלב הראשון בתהליך החקיקה, שעובר עכשיו לכנסת.
היועץ המשפטי לממשלה – טוען שחוק יסוד ראוי ורצוי שיבוא ביוזמת הכנסת ולא ביוזמת הצעת חוק פרטית, יש טעם בטענה.
מה מטרת החוק – והאם העיתוי של ימים אלה הוא המתאים או שמא דווקא בשל סערת הימים האלה, מטרתו ראויה ורצויה.
מגילת העצמאות – הוא מסמך דקלרטיבי, שאין לו את הבסיס הקונסטיטוציוני, למרות שבג"צ במקרים רבים הסתמך על חלק מהצהרות המגילה כבסיס לקביעות משפטיות.
למאמר המלא...
|
יד רכה, תגובה מאוחרת, ענישה קלה, מדיניות תגובה הססנית, אי שימוש באמצעים משפטיים בעלי הרתעה, מתפרשים במזרח התיכון כחולשה שצריך לנצל אותה.
חולשה – מזמינה מעשים קיצוניים. הסתה – שלא מטופלת במועד, מובילה לפיגועים (נוסח הטבת בבית הכנסת בירושלים).
פיגועים – מעוררים זעם ומעשי גמול ותג מחיר – וכך נוצר מעגל דמים הדדי.
אבו-מאזן – שיבוט של עראפת אבל בחליפה.
למאמר המלא...
|
מלחמת "צוק איתן" – זה עתה הסתיימה וכבר יש לנו סימפטומים של פוסט-טראומה, ולחלק מגופי מערכת הבטחון אפילו "הלם קרב".
עוד לא יבשו הדמעות והכאב עדיין חד וחזק, על הנופלים והפצועים והנה פורצת מלחמת אגו או קרדיטים על כבוד, לשב"כ או פשלה לצה"ל ואולי בדיוק ההיפך.
בכל מקרה, מכל זווית, זה עצוב, זה מכוער ובמיוחד מיותר.
למאמר המלא...
|
הח"כים התומכים בהצעת החוק נגד "ישראל היום", מונעים ע"י דחפים לא רציונליים, שיש בהם אלמנטים של חישובים שאינם עומדים במבחן האינטליגנציה.
חינמונים – הם תקשורת מודרנית, כמו האינטרנט שגם הוא, במידה רבה חינמון, וגם מודל עסקי בעל פוטנציאל רווחי.
חינמונים – הוא תופעה עולמית ונתקלים בה ברוב מדינות העולם החופשי, כולל בישראל, גם מצד הגופים התקשורתיים התומכים בחוק כנגד ישראל היום.
למאמר המלא...
|
אילו היו מפעילים את חוק ההגיון וחוק השכל הישר באולם בית המשפט, במשפטו של אהוד אולמרט ובמגרש הכדורגל, בדרבי התל-אביבי, היו מגיעים לאותה מסקנה הגיונית וחד-משמעית לאמור: מרשיעים את אולמרט במחוזי (בלי הקלטות) ולא מוצאים כרטיס אדום לזהבי בדרבי שגרם לפיצוץ.
אבל היגיון לחוד וחוק יבש או תקנון לחוד.
חוקים ותקנות – לעולם לא יוכלו להקיף ולהכיל את כל האפשרויות והמצבים שקורים בחיים, ולחלל הזה נדרשת הפעלת הגיון, שיקול דעת, שכל ישר, בקיצור אינטליגנציה.
למאמר המלא...
|
מי שולט בהר-הבית? הווקף, המופתי של ירושלים, ירדן כאחראית על מסגד אל-אקצה או ממשלת ישראל, שעל פי כל הפרמטרים והסממנים צריכה להיות בעלת הבית על ההר.
כשמוטה גור ז"ל וצנחניו – הכריזו "הר-הבית בידינו", שמחה גדולה פרצה ושטפה את המדינה.
כשנעמי שמר כתבה – "ירושלים של זהב" וחזרנו אל בורות המים השוק והכיכר, היו ששמחו והיו שנגבו דמעה והיתר פשוט שרו ושרו.
למאמר המלא...
|