|
אפקט הבומרנג של התקשורת פעל את פעולתו ההפוכה והיכה בפרצופם של העיתונאים, פרשנים ופוליטיקאים. מסע ההכפשות והשנאה האישית שפיזרו לעבר נתניהו אישית – גרם לאפקט של הזדהות עם ביבי, הגנה על כבודו וכבוד הליכוד והביא את המהפך בתוצאות בשבוע האחרון.
תודה מיוחדת לגרבוז, יגאל סרנה ודומיהם, שהאיצו את תהליך החזרה לליכוד ודחפו את ההמונים להצביע בהמוניהם ולהביע אמון בנתניהו.
קומץ מנשקי המזוזות, קמעות ועולים לקברי צדיקים – הוכיחו את עצמם בהמוניהם.
היחידי בפוליטיקה שצדק וחזה מראש – היה בוז'י. מהפך – מהפך – מהפך =
למאמר המלא...
|
|
מי שמצביע, למחנה הציוני (שהוא ציוני רק בשמו ולא במהותו), מקבל 1+1 במבצע.
הרוטציה – היא מחלה שקשה לרפאה וקשה להבינה. אין אפשרות מעשית, בתקופה לא יציבה של תקופת שלטון מוגבלת, בשל לחצי קואליציה, ללמוד, לבצע, לשנות, להשפיע.
נתניהו והליכוד, ניהלו קמפיין גרוע, לא אפקטיבי ולא יעיל, והראיונות של נתניהו ותכנם באו באיחור.
התקשורת ברובה התגייסה להפיל את נתניהו, על כך יש קונצנזוס תקשורתי, שזה מעשה חריג ולא מקבול.
בתקשורת שהיא אנטי – נלחמים בכלים של התקשורת תוך ניצול המדיה לתקוף, להצביע על החיוב ולא לפחד להו
למאמר המלא...
|
|
אנשי בטחון מתוסכלים, ממורמרים, פגועים מחוסר קידום ופרגון, יורים אש על כוחותינו, ובמיוחד לעבר נתניהו.
יש הבדל מהותי בין ביקורת, הבדלי דעות, הצגת אלטרנטיבה פוליטית או כלכלית, לבין הטחת סיסמאות כלליות, נבובות עם צליל יפה ותוכן ריקני ולא מעשי.
התוצאה – איראן, חיזבאללה, חמאס – ממהרים לאמץ את ההצהרות ומצטטים אותם כנגד ממשלת ישראל ובטחונה. הנזק שהם גורמים לישראל, עולה על ניסיון פתטי לקושש כמה מנדטים מהציבור.
למאמר המלא...
|
|
הקונגרס האמריקאי העניק לנתניהו מתנה אישית בדמות פסלון של צ'רצ'יל – מגדולי המדינאים בעולם. הפסלון ניתן לביבי כי רק צ'רצ'יל לפניו נאם 3 פעמים בפני שני בתי הקונגרס, ובכך כבר עשה היסטוריה.
אז אמנם נתניהו – באמת עדיין לא צ'רצ'יל, אבל כבר עכשיו ניתן לומר כי יש לו מספר אלמנטים המזכירים את המנהיג הבריטי הדגול.
הנאום בפני הקונגרס – היה בנוי בצורה נבונה, תוך הדגשת תודה לאובמה וארה"ב על התמיכה בישראל מבלי לוותר על ביקורת נוקבת כנגד ההסכם המתבשל והסכנות לעולם ולישראל, דברים שחלחלו לקונגרס ולתקשורת בארה"ב.
למאמר המלא...
|
|
החלטת היועץ המשפטי לממשלה, לפתוח בחקירה על הוצאות בית ראש הממשלה, אחרי הבחירות, זכה לגל ביקורות מצד מתנגדי נתניהו, ברדיו, בתקשורת וחלק מהעיתונאים ופרשנים. עיתונים המתנגדים לנתניהו, יצאו בכותרות ראשיות, על טיוח, התחמקות כולל ראיונות עם אישים בכירים על מדיניות נתניהו כלפי איראן, וכל זה כדי לנגח ולפגוע בביבי.
ובכן – ההחלטה של היועץ, לאחר שהתברר שנתניהו לא קשור לחקירה, היתה במקומה, נכונה, נבונה ומידתית.
למאמר המלא...
|
|
המועמד בוז'י הרצוג, מתחיל לקבל לאט אבל בטוח את התכונות של ראש ממשלת בריטניה, צ'מברליין עם המטריה. הלך לוועידת מינכן ב-1938 וחתם עם היטלר על הסכם מינכן אשר על פיו, חבל הסודטים של צ'כיה יסופח לגרמניה.
צ'מברליין שב ללונדון והבריטים התלהבו שהנה נחתם הסכם שלום, תוך שהוא מנופף עם ההסכם ומצהיר "הבאנו לעולם שלום בזמננו".
ההסכם + ההופעה עם המטריה, הפכו לסמל של הכניעה המבישה ביותר בהיסטוריה עד ימינו אלו.
בוז'י – איננו צ'מברליין למזלנו, אבל הצהרתו כי ההסכם עם איראן הוא רע אבל הוא סומך על הנשיא אובמה, נושא
למאמר המלא...
|
|
כאשר אלופים במילואים ופוליטיקאים פעילים הרצים בבחירות לכנסת, מאשימים את נתניהו בכישלון בנושא הגרעין האיראני, הם גם צבועים וגם פוגעים באינטליגנציה הפוליטית של הציבור.
נתניהו נכשל בכמה תחומים פנימיים חברתיים, אך ככל הקשור לנושא האיראני – הוא נשאר נושא הלפיד היחידי שלא מתפשר, לא מתגמש, לא מתפתל ולא מלקק לאיראנים או לממשל ארה"ב.
למאמר המלא...
|
|
נקודת התורפה של נתניהו, אינה המדיניות שלו, לא האידיאולוגיה, לא החתירה לשלטון – אלא בעיקר ההתנהלות האישית, עצימת עיניים ממה שקורה סביבו ובסביבתו הקרובה.
דו"ח מבקר המדינה גם אם יטענו שהוא בחלקים לא מדויק, או לא מלא ולא עשה השוואה לניהול והוצאות של ראשי ממשלה קודמים, עדיין משאיר טעם רע בפה, בעיקר בתחום הרגיש של הוצאות מזון, ביגוד, אחזקת בית, בתקופה כלכלית קשה לציבור בישראל.
למאמר המלא...
|
|
זאת המציאות, זאת לא קלישאה, אלא אמת ידועה כל אדם וסגנונו הייחודי. כאשר מדובר במבקר מדינה, עצם תפקידו, עצם מהות התפקיד לפי חוק יסוד מבקר המדינה, מחייב אותו להיות תוקפני עקבי, לא מוותר, לא מפחד, לא מתחנף וחותר ללא ליאות לביעור שחיתות, לתיקון עוולות מוסדיות ושמירה קפדנית על שלטון החוק ובדרך זו על הציבור ועל האזרח הקטן.
בלטו מעל כולם – מרים בן פורת (שופטת בית המשפט העליון) ומיכה לינדנשטראוס, שופט בית המשפט המחוזי), בגישתם ונחישותם.
למאמר המלא...
|
|
מאז שמפלגת העבודה + שרידי קדימה + שרידי התנועה, התמזגו למפלגה חדשה תחת השם ההזוי "המחנה הציוני", פרסום שמות המועמדים הציוניים לא מפסיק לעורר בי גלי צחוק והשתהות.
סתיו שפיר, מירב מיכאלי, זוהיר בהלול, פרופ' יוסי יונה, הם מייצגי המחנה הציוני?
איך בוז'י הרצוג את ציפי לבני יכולים ליישר קו עם אלה או לייצג אותם כמובילי המחנה הציוני, בזמן שהצהרותיהם ומעשיהם בעבר – מורים על ההיפך הגמור.
למאמר המלא...
|