|
משמעות "שמירת הריון" עפ"י החוק היא "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". האם גם היעדרות חלקית מהעבודה בתקופת הריון מזכה בגמלת שמירת הריון? על כך במאמר.
למאמר המלא...
|
|
נפגע בתאונת עבודה אשר פקיד תביעות הכיר בקשר הסיבתי בין התאונה לבין ליקוי מסויים אך דחה קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי אחר, יכול לבחור באחד משני מסלולים. הראשון, הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית והשני, הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את הקשר הסיבתי.
למאמר המלא...
|
|
מהי התכלית לשלילת קצבת שרותים מיוחדים למי שמוחזק במוסד, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978. בית המשפט העליון דן בסוגיה זו בבג"צ 5129/92 בעניינו של ליאור קרמן.
למאמר המלא...
|
|
פגיעה בברכיים עשויה להיות תוצאה של תאונת עבודה, היינו, אירוע תאונתי או מיקרוטראומה. לחילופין, פגיעה בברכיים עשויה להיות גם מחלת מקצוע. במאמר זה אפרט על החלופות השונות. עילת התביעה לביטוח לאומי נקבעת בהתאם לתשתית העובדתית הקיימת וסוג הפגיעה בברכיים.
למאמר המלא...
|
|
ישנה חשיבות רבה להגשת תביעות לביטוח לאומי באמצעות עורך דין מומחה בתחום ביטוח לאומי, במיוחד כאשר מדובר בתביעות עקב תאונות עבודה או מחלת מקצוע.
עורך דין לביטוח לאומי אשר עשוי לחסוך למבוטח זמן יקר וכסף רב, שכן לעיתים פנייה לעורך דין בשלב מאוחר עלולה להיות מאוחר מדי.
למאמר המלא...
|
|
פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954, מתייחס לפגיעה בשורש כף היד כמחלת מקצוע, בלשונו "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". יחד עם זאת, בהתאם לתקנות הפגיעה בשורש כף היד תחשב כ"מחלת מקצוע" אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב: "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".
למאמר המלא...
|