|
מספר אירועים שקרו לאחרונה – מעוררים מחשבה על ההווה, העתיד ומה שיהיה ביניהם.
זעזועים בפוליטיקה – זעזועים בחברה, וכל לוח השחמט מקבל צורה וצבע אחר. אומנות הבלתי אפשרי – שהופך לאפשרי, זוהי מהות הפוליטיקה.
רק מי שאומן בקוסמות, לאמור: באשליות ויזואליות, בזריזות ידיים ובהרכב מהיר של קוביה הונגרית, יכול להצליח בפוליטיקה הישראלית המסובכת והדינמית.
עם כניסת ליברמן למשרד הבטחון, מצפים לעידן חדש – יש המפחדים ממנו, יש התומכים בו ויש הטוענים שהוא עוד יפתיע לטובה. ימים יגידו!
למאמר המלא...
|
|
אובמה וקרי נעשו אובססיביים לקראת סיום הקדנציה שלהם, לחתום על הסכם עם איראן, בכל מחיר, כדי להיכנס בדרך זו להיסטוריה.
העובדה שאובמה ומנהיגי אירופה תוקפים את נתניהו, על כך שממשיך להתנגד להסכם, ומנסה לשכנע את הקונגרס ומנהיגי אירופה, ברגע האחרון בסכנות שבהסכם אומר דרשני. ביבי – הוא הילד עם האצבע על הסכר של הגרעין האיראני.
למאמר המלא...
|
|
זה הזמן לחיבוק גדול לתושבי הדרום ויישובי עוטף עזה. זה הזמן לחיבוק – לצה"ל כולו לחיל האוויר ומתכנני ומפעילי "כיפת הברזל" בפרט. לממשלה והקבינט – ניתן חיבוק רק אחרי שנראה תוצאות ממשיות בשטח.
לציבור בעורף ניתן חיבוק וציון טוב מאד, על התנהלות נכונה, תמיכה בממשלה ובצה"ל על 50 ימי לחימה ומתן גיבוי ורוח גבית חיובית.
למאמר המלא...
|
|
נתניהו, שר הביטחון, הרמטכ"ל – מצהירים בבהירות ובחדות כי נגיע אל החוטפים ונעשה איתם חשבון. על סמך נתוני העבר בתחום זה אפשר להאמין להם.
אבל השאלה המרכזית היא: לא מתי נגיע לחוטפים אלא מתי נגיע לנערים.
ככל שהזמן עובר, הדאגה גוברת והלב פועם ביתר דאגה לגורלם ומצבם.
יד התגובה של צה"ל וגורמי הביטחון – תרדוף ותשיגם.
למאמר המלא...
|
|
על נתניהו להכריז על גבולות קבע, ביטחוניים, במסגרת תכנית מדינית, לסגור את ישראל בפני הפלסטינאים ולאפשר להם ניהול עצמאי.
יש להם ממשלת אחדות חמאס-פת'ח, יש להם ממשלה וכוחות ביטחון, סימפטיה צבועה בקהיליה האירופית, שידאגו לעצמם. לא לאפשר כניסה לישראל, לא לאשר כניסת פועלים ונותני שירותים.
רוצים עצמאות (מוגבלת) בבקשה – תנהלו את הרשות כרצונכם ובתנאים שלכם.
למאמר המלא...
|
|
אבו-מאזן קיבל גיבוי ורוח גבית, מהכנס של מדינות ערב בקטאר, לפיו לא יכירו לעולם בישראל כמדינת העם היהודי.
מאידך התנאי של אבו-מאזן – להמשך הדיונים המשותפים, הקפאת הבנייה ושחרור האסירים הכבדים, גם אזרחי ישראל וגם את ברגותי ומרעיו.
נתניהו לעומתו – מצהיר ומצהיר שלא יוותר על הביטחון, שלא יירתע – אבל למעשה לא מספיק אמיץ לומר: עד כאן ולעשות צעד חד-צדדי ומהותי.
למאמר המלא...
|
|
יש פרשנים ועיתונאים בכירים, שמנסים להפחיד אותנו בפרשנותם על היחסים בינינו לבין ארה"ב. אחדים מהם מצטטים ומהללים את בגין, שרון ז"ל, אולמרט ויחסיהם החמים עם הנשיאים – קרטר, רייגן ובוש הבן. את היחסים של נתניהו לעומת זאת, מגדירים כחרדה, פחד, חוסר יכולת להחליט וכמובן שגיאה טקטית, לעומת ראשי הממשלה הקודמים שהיו, קשובים, כנועים, מבינים, מתחנפים ומשתפי פעולה נאמנים.
למאמר המלא...
|
|
אז מה היה לנו ב-2013 - כולם ראו, שמעו, קראו, חוו, בכו, צחקו, אך בעיקר קיוו לטוב.
אז מה יהיה לנו ב-2014 – זה כבר סיפור אחר, אמנם אין נביא בעירו והנבואה נתנה ל...... אז נשער, נעריך, נדמיין, נתבכיין, אך בעיקר נשאף כלפי מעלה ולא נוריד את הראש, גם אם לפעמים נתאכזב.
שהרי עברנו את פרעה – אז נעבור גם את עוללות 2014.
למאמר המלא...
|
|
איראן בחרה מבין המועמדים שאושרו את הפחות קיצוני, בתקווה לשינוי בחברה, בכלכלה וביחסים עם ארה"ב.
אסור לשכוח – יש נחשים שמשילים את עורם, אבל נשארים נחשים והארס לא נעלם.
יש עקרבים, חלקלקי לשון ומטיבי דיבור, שיכולים לשכנע צפרדעים תמימות, שוחרות שלום ויודעות לשחות להעביר עקרב ארסי על גבם לגדה השניה של נהר השלום – אבל באמצע הנהר, העקרב נזכר שהוא בעצם עקרב, זה תפקידו ויעודו – עוקץ וצולל עם הצפרדע אל התהומות.
למאמר המלא...
|
|
כאשר נשיא צרפת סרקוזי מתבטא באשר לראש ממשלתנו נתניהו ואומר שלא לפרסום ובשגגה כי "אני לא יכול לראות אותו, הוא שקרן", והנשיא האמריקני אשר משיב מיד: "אתה? לך נמאס ממנו? אני חייב להתמודד אתו כל יום", הרי שבמעוף ראשון ניראות התבטאויות אלו כבילתי מחמיאות בעליל לראש ממשלתנו נתניהו. אלא שבבחינה חוזרת לעומקו של ענין אין הדברים כך כלל וכלל.
למאמר המלא...
|