|
הפרקליטות הצבאית החליטה להגיש כתב אישום על הריגה לאחר חקירה, יחסית ארוכה על אירוע הירי בחברון.
זהו שלב ראשון בלבד בפרשה שהרי בית המשפט יכול גם לזכותו מהריגה בכלל או להחליף את האישום, אם אכן העובדות יתמכו בכך, להפרת הוראות צה"ל, להפרת הוראות ירי או אי קיום הפקודות הרלוונטיות לטיפול באירועים עם מחבלים, לאחר שנטרלו חלקית, כלומר: נפצעו ולא מהווים איום על החיילים.
למאמר המלא...
|
|
איילת שקד, שרת המשפטים, היא פוליטיקאית ולכן למרות תפקידה, רשאית ויכולה להעביר ביקורת על מערכת המשפט, על הפרקליטים, על השופטים והתערבותם בהחלטות פוליטיות ומשילות הממשלה.
היועץ המשפטי לממשלה לעומת זאת, יכול לא להסכים להחלטות העליון ובג"צ, אבל חייב מתוקף תפקידו לכבד את הפסיקה.
פרקליט המדינה שי ניצן, בביקורת שלו על התכנית "צל של אמת" וביקורת על הפרקליטות והפרקליטים, הוכיח שמושג מהות הדמוקרטיה וחופש הדיבור והביקורת הבונה והחיובית, זרים לו, מציקים לו ומתסכלים אותו – וחבל.
למאמר המלא...
|
|
גם אם כל העדויות מסביב וגרסאות הקונספירציה לא נתקבלו על בתי המשפט ולא השפיעו עליהם לשנות את הכרעת הדין ברצח – הספק הסביר המשפט י מרחף באוויר ומסרב להיעלם.
מיד עם תום מתן הכרעת הדין ברצח – בבית המשפט המחוזי, כתבתי באתר זה, כי להערכתי המשפטית יש לזכותו מחמת הספק.
הטיעונים המשפטיים, העובדות, החורים השחורים בחקירה, הראיות הפורנזיות שנמצאו בזירה ובעיקר אלה שלא נמצאו, הובילו למסקנה – שיש ספק סביר בהרשעה.
למאמר המלא...
|
|
ההסברה בפרשת החיל שירה במחבל שוכב בחברון, נכשלה והכשילה.
גם שר הבטחון וגם ראש הממשלה ובעקבותיהם התקשורת, כשלו בדרך הטיפול בפרשה, שחקו לידי שונאי ישראל בחו"ל, בארץ ובכנסת.
הצגת החיל כרוצח עוד בטרם הסתיימה החקירה אלא מיד בראשיתה, היתה טעות טרגית לא פחות מהצגת האירוע כמקרה חריג ולא תואם את הסטנדרטים של צה"ל, שזה נכון בעקרון.
הסרטון של בצלם היה ערוך ומגמתי. הסרטון האחר – היה מלא יותר, ולא ערוך, שם נשמעו קולות של אזהרה שמא יש על המחבל חגורת נפץ.
למאמר המלא...
|
|
הסופר גרוסמן – בראיון "ליורו-ניוז": "לאירופה זכות לסמן מוצרים מיו"ש".
הסופר גרוסמן – צודק. באירופה כבר סמנו בעבר יהודים, בשל היותם יהודים, לכן אין כל סיבה למה לא יסמנו גם מוצרים, שמייצרים יהודים, באשר הם יהודים וישראלים במדינתם.
כאשר אומר זאת סופר יהודי, ישראלי, מהאינטליגנציה המקומית, מה לנו שנלין על הגויים.
לפי גרסה זו – אירופה יכולה לחייב יהודים וישראלים, במיוחד תושבי יו"ש ורמת הגולן, להכנס לאירופה עם טלאי צהוב, לצורך זיהוי.
למאמר המלא...
|
|
פרשת תא"ל בוכריס ומלחמת הפוליגרפים הדו-צדדית, מקדמת את נושא השימוש בפוליגרף לצורך תלונות, הוכחות ונימוקי הגנה.
בעקרון, הפוליגרף, לא מתקבל כראייה במשפטים פליליים, בשל אחוז קטן, אבל עלול להיות משמעותי כשמדובר בהוכחה מדעית במשפט הקשור בדיני נפשות, של אחוזי טעויות קיימים.
אבל השימוש בתוצאות של פוליגרף, אסור שיעוורו עיני צדיקים, עיני משטרה ופרקליטות.
קשה לעבוד על בדיקת פוליגרף, אבל זה אפשרי וכבר היו דברים מעולם.
למאמר המלא...
|
|
המשפט הבינלאומי – אוסר על גירוש תושבים משטחים שנכבשו או נמצאים תחת כיבוש למדינות אחרות.
המשפט הבינלאומי לא אוסר להעביר תושבים ממקום אחד לשני באותה מדינה או באותה רשות, בשל נימוקים של בטחון ונימוקים של הגנה על אורח חיים תקין והגנה על סדרי שלטון ומשפט.
אי לכך – העברת משפחות לעזה – היא בהחלט החלטה חוקית, אפשרית, יעילה ומרתיעה.
השר כץ שהעלה את רעיון גירוש משפחות המחבלים – צודק בעקרון, אך טועה במינוח המשפטי
למאמר המלא...
|
|
"השועל מאשים את המלכודת ולא את עצמו" (ויליאם בלייק)
הקטע הראשון בסדרה על הפרקליטות בסדרה של אורנה בן-דור, היה משופע באמירות כלליות, גורפות, לא מבוססות - ומדי בומבסטיות באשמות שלהן. לומר על הפרקליטות - שהיא מושחתת, שהיא בית חרושת לרשע, שיש לה כוח להפיל כל אחד במדינה - אלה אמירות כלליות, לא מבוססות, שיש בהן חומר נפץ כדי למוטט את מערך הפרקליטות ובעיקר לפגוע באמון הציבור במערכת הפרקליטות, שזאת פגיעה אנושה בשלטון החוק.
למאמר המלא...
|
|
ניר סומך, קצין מג"ב ירה במטריד אשתו האובססיבי שלושה כדורים, בטענה של הגנה עצמית.
בית המשפט המחוזי – הרשיע אותו בהריגה במקום רצח, אך לא קיבל את טענת ההגנה העצמית.
בית המשפט העליון, בצעד נדיר, אך קלאסי, מבחינה משפטית, התערב בממצאים עובדתיים, התערב במסקנות ובפרשנות וזיכה את הנאשם, לאחר שלוש שנים בכלא, לאחר שקיבל את טענת ההגנה העצמית.
בית המשפט המחוזי, ננעל על קונספציה שגויה, התעלם מעקרון "חזקת החפות" ועקרון "הספק הסביר", והרשיע את קצין המג"ב.
למאמר המלא...
|
|
התאונה המחרידה בדרך ירושלים – בני-ברק, שגבתה 6 הרוגים ועשרות פצועים, איננה היחידה שעוררה לאחרונה זעקה ציבורית ליד תהיה ציבורית, למה וכיצד לא ניתן להתגבר על הצרה הצרורה הזאת.
ובכן לדעתי – אפשר לבלום ולהקטין את הקטל בדרכים, לא רק ע"י תגבור ניידות ושיפור תשתיות, שזה חשוב בפני עצמו, אלא גם ע"י פעולות אדמיניסטרטיביות, מוצהרות.
למאמר המלא...
|