|
אחרי רבים להטות - מדוע דעת הרוב חשובה? ומה המשמעות של מה שכולם חושבים?: אם נתבונן בעניין נראה, כי דעתו של האדם מושפעת ממה שכולם חושבים. לאדם חשוב מה שחושבים עליו וכיו"ב. והאדם מגבש את דעתו, גם לפי מה שכולם חושבים. וברגע שהאדם לא יודע משהו, דבר ראשון הוא בודק מה כולם חושבים, ומניח שאחרים בדקו את הדבר לפניו. ואם כולם חושבים שמשהו הוא נכון, אז כנראה שהוא נכון. ובד"כ הרוב צודק. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה? ובנוסף, רוב העולם לא מאושרים. והאושר הוא תוצאה של צורת חשיבה. אז האם המסקנה ...
למאמר המלא...
|
|
דיכאון - מדוע בזמננו, יותר אנשים נוטים לדיכאון ולעצבות מאשר בעבר? ומה יקרה בעתיד?: אם נתבונן בעניין נראה, כי בימנו אנו, יותר אנשים נוטים לדיכאון ולעצבות מאשר פעם. והשאלה היא למה? ולהיכן כל זה מוביל? והתשובה היא, כי כפי שכבר התבאר, ככל שהאדם חכם יותר (אא"כ מדובר על חכם אמיתי), כך הוא נוטה יותר לדיכאון, לעצבות ולשעמום. וככל שהאדם מתקרב יותר אל המטרה הסופית שלו, וככל שהוא מבין טוב יותר שהוא עדיין רחוק מהשלמות, כך הוא מרגיש יותר תחושה של ריקנות, שגם זה יוצר אצל האדם תחושה של עצבות ...
למאמר המלא...
|
|
לימוד מנסיון. לימוד מהנסיון מאפשר לאדם לא לחזור על טעויות. הדרך הטובה ביותר ללמוד מהנסיון היא על ידי שהאדם מסתכל תמיד על השכל ועל ההיגיון שיש בכל דבר. ללמוד מנסיון = להבין את ההיגיון שיצר את האירוע הקודם ולימוד ממנו. ללמוד מנסיון = לחקור ולהבין את הסיבות שיצרו את האירוע ולהסיק מהן את המסקנות המתבקשות. ללמוד מהנסיון = להסתכל על הפנימיות = להתבונן = לחפש את המהות ואת הסיבה האמיתית שבגללה האירוע התרחש. לא ללמוד מהנסיון = להסתכל על החיצוניות = לא להתבונן = להסתכל רק על המעטפת החיצונית של האירוע ולא על מה שיצר את האירוע. ברמה המעשית: כאשר האדם מרגיל ...
למאמר המלא...
|
|
גזענות / אנטישמיות / שנאת זרים / בדלנות / שנאת חינם - מהן? וממה הן נובעות?: גזענות, אנטישמיות, שנאת זרים, שנאת חינם, בדלנות וכל כיו"ב, מהותן היא אחת, מהותן היא שהאדם חושב שהוא ושבני מינו טובים יותר מאשר שאר בני האדם וכיו"ב. ולצורך העניין, כל גאווה שיש לאדם על חברו, גם היא סוג של בדלנות ושל גזענות וכולי. כי הגזענות פירושה שהאדם חושב שהגזע ושהמין שלו טוב יותר מאשר הגזע והמין של חברו. וגם כאשר האדם מתגאה על חברו, אפילו בליבו, דהיינו כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאחרים, הרי שבעצם גם הוא סוג של ...
למאמר המלא...
|
|
תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם ? ואיך להתעורר ? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב ...
למאמר המלא...
|
|
להתפשר. לוותר. מהו הצד החיובי שבלא להתפשר ולא לוותר ? מתי כן ומתי לא להתפשר ולוותר ? הצד החיובי שבלא להתפשר הוא הרצון להגיע אל השלמות. על מה לוותר ולהתפשר ועל מה לא ? על המהות אסור לוותר ואסור להתפשר. על המעטפת והצורה החיצונית אסור להתעקש אלא צריך לוותר ולהתעלם. מהות = עיקר = לא להתפשר = לא לוותר = להתעקש = שלמות. חיצוניות = טפל = להתפשר = לוותר = לא להתעקש = שלמות. מי שמתפשר על דברים מהותיים בחיים, לעולם לא יגיע אל השלמות האישית שלו. על האדם לדעת כי לא חייבים להתפשר על שום דבר, מותר להתעקש על הכל. להתעקש על המהות של הכל. לא על המעטפת החיצונית. ...
למאמר המלא...
|
|
להשתגע. שיגעון. לפעמים האדם מרוב לחץ ומסיבות שונות מפחד להשתגע. האדם מפחד להגיע למצב שבו הוא יהיה משוגע. האדם אינו מפחד מכך שהוא יאבד את המודעות העצמית לגמרי, כי אז הוא גם לא מודע לכך שהוא עצמו משוגע. האדם מפחד מכך שהוא יהיה מודע לעצמו ולשיגעון שלו. האדם מפחד מכך שהוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לקבל את המעשים שלו. מה הפתרון ? הפתרון היחיד לעניין הנ"ל, הוא לחקור ולהגיע לשורש שממנו המחשבות מגיעות. כדי להשתגע, צריכות לעבור לאדם בראש מחשבות של שיגעון = מחשבות של התנהגות שאינה מקובלת חברתית. כדי לנטרל את הפחד הזה, על האדם להגיע אל השורש שממנו מגיעות ...
למאמר המלא...
|
|
שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת ? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של ה"אני" עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת ? תשובה: ה"אני" של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה. היינו כל השאלות נשאלות על ידי ה"אני", וגם כל התשובות מגיעות מה"אני". ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, מגיעות מתוך ה"אני" עצמו, ממילא זה אומר שסך כל הידע שאותו יכול לדעת ה"אני", כבר קיים בתוך ה"אני". ה"אני" לא יכול לדעת דבר שנמצא מחוצה לו, אא"כ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ...
למאמר המלא...
|
|
לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה. רצון = חסר >
למאמר המלא...
|
|
בריחה מהמציאות. לברוח מעצמך. לפעמים האדם מרגיש שברצונו לברוח להיכן שהוא. הבעיה היחידה בבריחה היא שהאדם בורח עם עצמו. לא משנה היכן האדם נמצא, עדיין הוא יחווה את המציאות דרך נקודת המבט שלו שהולכת איתו לכל מקום. מי שיתבונן יראה כי ישנם בני אדם שכל הזמן נמצאים בתנועה מתמדת. לאדם תמיד נדמה שבמקום כלשהו יהיה לו טוב יותר. כאשר האדם מגיע למקום המיוחל הוא מגלה ששם לא טוב יותר. ואז הוא מחפש מקום חדש וכן הלאה. הפסקת המסע מגיעה כאשר האדם מתחיל לראות את הטוב שבמקום שלו. ישנם בני אדם שנוסעים לחפש את עצמם בקצה העולם, כאשר באמת הדבר הקרוב ביותר אליהם זה האני הפנימי ...
למאמר המלא...
|