|
גדעון סער חוזר בסערה לפוליטיקה.
בא לחזק מבפנים את הליכוד ומגבה בינתיים את נתניהו לקראת הבחירות הפנימיות והכלליות תוך אפשרות לתחרות.
מפלגות נישה או אד-הוק, לא הצליחו ולא צלחו את הזמן הדרוש להבשלה.
ההיסטוריה הפוליטית של ישראל הוכיחה שמפלגות קמות ונופלות – מנהיגים חדשים פורצים בסערה ונמוגים בעלטה.
מסקנה: רק מפלגות שורשיות, עם היסטוריה, עם יסודות איתנים בחברה ובציבור, כמו הליכוד, מפלגת העבודה והציבור הדתי, שורדים את כל המהפכים.
למאמר המלא...
|
|
השוטר הפלסטיני – שהשתתף בלינץ' של שני חיילי צה"ל ברמאללה, שוחרר בעסקת טיעון – טעונה וגורש לעזה.
הזעם, הביקורת, המרירות על שחרורו מובנים וטבעיים.
אבל, אבל, אם משחקים לפי הכללים של ישראל, אין מנוס מלקבל את התוצאה גם אם היא מעצבנת.
זה מחירה של דמוקרטיה מתקדמת ושמירה על עקרונות החוק, גם אם זה כואב.
ובמעבר חד ביותר – בעיתוי מעניין, אלאור אזריה, מנסה להגיע להסדר לפיו יבוטלו הערעורים ההדיים, ועונשו יוקל, דוגמת החייל האנגלי – שהרג מחבל טאליבן פצוע באפגניסטן.
למאמר המלא...
|
|
הגולם מפראג (שנוצר ע"י המהר"ל) – מחוויר לעומת עוללות התאגיד.
הזיגזג לגביו, ההתנהלות, ההחלטות, העסקנות לא עומדות בפרופורציות של המטרה.
רשות השידור הנלחמת היום על חייה, על אנשיה ומקומות העבודה, אשמה בעצמה במה שעוללה לרשות.
ההתנהלות השערורייתית שלה משך השנים, על בזבוזי הכספים, שביתות, עבודות שכביכול בוצעו ולא בוצעו במציאות, ציוד יקר שנקנה ונרקב, בשל סנקציות על שכר תוספות ועובדים וכו' וכו'.
עכשיו משלמים את מחיר העבר.
למאמר המלא...
|
|
אזרח ישראל המעלה מופע, מייצג, נאום פומבי שבוא הוא מערער על הלגיטימיות שלנו על הארץ או פוגע במכוון תוך לעג ציני מתנשא על ציבור גדול בתוך העם, פסול לקבלת הפרס.
ואם הרמז של גרבוז היה למסורת והאמונות של עדות המזרח, אז טעות גסה בידיו.
חצרות החסידות באשכנז, על מנהגיהן גיבוריהן, התנהלותם והתנהגותם, כללו גם הם אלמנטים של קמעות, דעות קדומות ועליה לקברי צדיקים.
הנהירה ההמונית לאומן, או השתתפות הטיקונים כולל הרבה אשכנזים בכנסים בנתיבות אצל הבאבות והרנטגנים הם מאותה סדרה של אמונות.
למאמר המלא...
|
|
100 שנה – להצהרת בלפור.
מאז ההצהרה הערבים סירבו לכל הסדר.
וועדת האו"ם בשנת 1947 המליצה על חלוקת ארץ ישראל בין מדינה יהודית לבין
מדינה ערבית (לא פלסטינאית).
הסירוב לחלוקה – הביא למלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל בשטח כפול מתכנית החלוקה.
50 שנה – למלחמת ששת הימים.
מהזכרונות של האלוף אהרון יריב – ראש אמ"ן (דאז) מתברר כי שר הבטחון משה דיין (דאז) התנגד לכיבוש העיר העתיקה בירושלים והאלוף יריב לא האמין שתפרוץ מלחמה ב-67.
למאמר המלא...
|
|
פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, נפסלה ע"י שופטי העליון מלכהן בעליון כי היא לא מקבוצת "חברנו" ביחד עם פרופ' רות גביזון.
על רקע זה – צריך לראות את מאבקה ונצחונה של שרת המשפטים איילת שקד.
המורה למתמטיקה בן 87 ניצול שואה שעדיין מקדיש מזמנו ומרצו לתלמידים.
האבא ששומר עם הבת החיילת בשער המחנה כי היא מפחדת והצבא יש בו עדיין איום של טמטום וקהות חושים.
חשכת ימי הביניים – במאה ה-20, הרב לווינשטיין ודעתו על שירות הבנות ועל ההומואים הסוטים.
סקרים מחמיאים ללפיד – זכרו מה קרה לפרס ולבוז'י.
למאמר המלא...
|
|
יאנוש – הספר של אילן כפיר ודני דור – מומלץ
מפקד ואדם שלא תמיד הלך בתלם.
כילד, פליט שואה, שעלה ארצה במסגרת ילדי סין (ילדים שהגיעו לארץ מהגולה דרך סין).
עשה קריירה צבאית מרשימה ונגע בכיסא הרמטכ"לות, אך פספס אותו בשל הכבוד של "קצין פולני", שלקח על עצמו את האחריות לקרב "סולטן יעקוב" שלא עלה יפה, למרות שבאותו יום לא פיקד על האוגדה אלא סגנו – אהוד ברק שניהל את הקרב.
גדולתו באה לידי ביטוי בהיותו מח"ט 7 בקרבות "יום כיפור" ביחד עם קהלני (גיבור ישראל) שהשפעתם ניכרת עד ימינו אלה.
למאמר המלא...
|
|
דו"ח המבקר – צר וקטן כעולם הנמלה.
אלוף (מ') עמוס ידלין (ראש אמן לשעבר) – איום המנהרות היה מס' 10 ברשימת האיומים.
המבקר: הקבינט לא דן בחלופה מדינית למלחמה.
חלופה מדינית – עם חמאס שהצהיר על כוונתו להשמדת ישראל – נשמע כמו בדיחה גרועה.
פרסום בידיעות – תמונות של חללי צה"ל ב"צוק איתן" – מעשה לא אתי, לא מוסרי בטעם של פרובוקציה פוליטית.
אין בדו"ח – תיאור הרקע הבטחוני, לפני "צוק איתן", רקטות, חדירות וחוסר שקט מתמשך.
המודיעין וההכנות למנהרות – היה לקוי.
דו"ח אחרי שנתיים וחצי – כמעט לא רלוונטי.
למאמר המלא...
|
|
איש גדל ממדים, בכל המובנים, מצביא צבאי גדול בסדר גודל עולמי – האיש שדחף את המטכ"ל לביצוע צליחת התעלה, ביצע אותה ופיקד עליה וכך הביא לתפנית במלחמת יום הכיפורים ולניצחון המזהיר שהוציא את צה"ל מכשלון לניצחון היסטורי.
כמו בקריירה הצבאית, כך גם בקרירה הפוליטית, הפתיע מדי פעם את יריביו וקטף את הפירות.
היה איש של ניגודים ומחלוקות, אך חבריו, פקודיו הלכו אחריו באש ובמים. היה חבר, היה נאמן, נתן גיבוי לקציניו וחייליו ולא ברח מלקחת אחריות.
מאחורינו הנפילים – הצבאים והפוליטיים.
למאמר המלא...
|
|
אלאור עזריה נדון לשנה וחצי בפועל והורדה בדרגה -
מסמל מצטיין – לטוראי מצטיין.
בית הדין צדק בעקרון – שאין זו דרכו של צה"ל ופקודותיו לירות בחייל שבוי מנוטרל או מחבל מנוטרל שלא מהווה סכנה.
המקרה הספציפי – לא היה צריך להגיע לבית הדין. בית הדין נזף בעדינות בשר הבטחון (דאז) בוג'י יעלון והרמטכ"ל אייזנקוט, על הצהרות מיותרות בטרם עת.
העונש על הריגה בנסיבות הקיימות – לא קשה.
הסיכוי בערעור לא גבוה – הסיכוי בערעור לרעש ציבורי גבוה מאד.
המלצתי – לא לערער, לחכות קמעה ולהגיש בקשה להקלה בעונש.
למאמר המלא...
|