רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן - השכל הנקנה - מהו ? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור כי יש שכל משכיל ...
למאמר המלא...
|
מובא כאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי ...
למאמר המלא...
|
שאלה: שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון ? ומה המקור לכך ? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה ? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר שם חס ושלום אבל כשידע שעדין לא התחיל ...
למאמר המלא...
|
כוח המחשבה. למחשבה יש את הכוח החזק ביותר, וזאת משום שהמחשבה היא השורש של כל מה שקיים באשר הוא. כל המעשים אותם עושה האדם, הוא עושה אותם אחרי שהם עברו במחשבה שלו. אף אחד לא מתחיל לעשות שום מעשה, לפני שעברה בראשו מחשבה לעשות אותו. גם כל הרגשות של האדם מושפעים ונוצרים בעקבות המחשבה של האדם. אדם שחושב בצורה חיובית, אדם כזה יחווה את החיים שלו בצורה טובה יותר. כל צורת החיים של האדם מושפעת מצורת המחשבה שלו. הדברים אותם יודע האדם, משפיעים על חייו של האדם. והידיעה של האדם את המידע שעליו הוא מבסס את חייו, שורשה במחשבה שלו. גם כאשר שוכח האדם משהו, השכחה התרחשה ...
למאמר המלא...
|
. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו ! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת אינו חסר דבר כי הוא השלמות כמובן. וגם שאצל השי"ת אין שום השתנות. וכל התאוות כולן הן השתנות ...
למאמר המלא...
|
שאלה: מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו ? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים. דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. כמו כן האמירה של "או חברותא או מיתותא" ...
למאמר המלא...
|
- ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש לה כח המושך כי כשמתבשלת כל צרכה, שוב פסק ממנה כח המושך כי אינה צריכה עוד ...
למאמר המלא...
|
מבחן התוצאה, הוא הדרך של האדם לבדוק האם פעולה כלשהי יכולה להיחשב למוצלחת. מבחן התוצאה הוא, האם הפעולה השיגה את התכלית שאותה היא נועדה להשיג ? כאשר פעולה משיגה את התכלית שלה, הרי שהיא הצליחה במבחן התוצאה. כאשר פעולה לא מצליחה להשיג את התכלית שלה, הרי שהיא נכשלת במבחן התוצאה. באפשרותו של אדם להשתמש במבחן התוצאה גם לפני הפעולה. באפשרותו של האדם לדמיין את ביצוע הפעולה לפני שהוא מבצע אותה ולראות בדמיון שלו האם הפעולה מצליחה להשיג את התכלית הסופית שלה. אם האדם מגלה כבר ברמת הדמיון המודרך שלו, כי הפעולה לא תשיג את תכליתה, הרי שהיא מיותרת. הדבר החשוב ביותר ...
למאמר המלא...
|
שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות ? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי. ועל ידי זה להעלות את מידת היראה לשורשה, כי אם אין ...
למאמר המלא...
|
שאלה: - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה מכל ה 10 כתות, יש רק כת אחת שרבי נחמן מברסלב טרח לנמק מדוע הם טעו. מהי הכת הזאת ? ומדוע בעצם בנו טרח לנמק מדוע הם טעו ? ומדוע באמת הם טעו ? תשובה: הכת היחידה שבה רבי נחמן מברסלב טרח לבאר מדוע הם טעו, היא הכת של השמחה. כי באמת השמחה היא דבר גדול מאוד. ובסופו של דבר השכר הסופי הוא השמחה. כי אם יש שמחה לא חסר דבר ואם אין שמחה אין שום דבר. ואם כן, לכאורה הכת של השמחה השיגו את התכלית, כי בסוף באמת התכלית היא להיות בשמחה וכולי. אך באמת הם טעו. כי השמחה שלהם לא הייתה אמיתית. כי שמחה אמיתית היא דייקא שמחה משורש ...
למאמר המלא...
|