טקס החינה כפי שנערך בקרב יהודי מרוקו, היווה מדרגה חשובה להכנת הכלה, למעבר מילדה המתגוררת בבית הוריה לעלמה שתעבור לגור בחיק בעלה ומשפחתו, יום החינה היה למעשה גם יום הפרידה של הכלה ממשפחתה, לא מדובר בפרידה עם משמעות סופית חלילה, אך אכן היה מדובר בהתנתקות מחייה כנערה והפיכתה לאישה שמתגוררת בחסות בעלה. למעשה הפרידה הייתה נוקשה בחברה שאינה שוויונית כלפי נשים
למאמר המלא...
|
חלק ב של מאמר מקיף בנושא טקס חינה, טקס-חינה מרוקאית
במהלך טקס החינה נישאים לערוס ולערוסה (החתן והכלה) על גבי אפריון או כרכרת חינה מיוחדת, בעודם מלווים בבני המשפחה, כשמגשים מלאי עוגות ודברי מתיקה עמוסים ועטופים בצלופנים צבעוניים מעל ראשיהם. בתהלוכה צועדים יחד החתן והכלה עם ההורים והאורחים אל עבר אוהל החינה. זה המקום לשלב בו להקת מתופפים שידרבנו ויעצימו את המעמד. אוהל החינה אף הוא מקושט בשלל בדים משובחים, עם תפאורה של קנקני התה הנקראים "בראד" (בשפה הערבית מרוקאית) ניחוח עלי המנטה וה"פליו"
למאמר המלא...
|