|
אבו-מאזן, מאיים לפוצץ את המו"מ ולפרק את הרשות ולהחזיר הגדה המערבית לשלטון ישראל על כל השלכותיה ומחויבותיה על פי אמנות ז'נבה. כלומר: טיפול והשגחה על כל האוכלוסיה כפי
שהיה מיד אחרי מלחמת ששת הימים.
התשובה הישראלית לאיום – הכרזה חד-צדדית על הפרדה מהפלסטינאים, תוך קביעת גבולות קבע ביטחוניים, נסיגת צה"ל לגבולות החדשים והשארת השטח לפלסטינאים לקביעת גורלם העתידי.
למאמר המלא...
|
|
אבו-מאזן קיבל גיבוי ורוח גבית, מהכנס של מדינות ערב בקטאר, לפיו לא יכירו לעולם בישראל כמדינת העם היהודי.
מאידך התנאי של אבו-מאזן – להמשך הדיונים המשותפים, הקפאת הבנייה ושחרור האסירים הכבדים, גם אזרחי ישראל וגם את ברגותי ומרעיו.
נתניהו לעומתו – מצהיר ומצהיר שלא יוותר על הביטחון, שלא יירתע – אבל למעשה לא מספיק אמיץ לומר: עד כאן ולעשות צעד חד-צדדי ומהותי.
למאמר המלא...
|
|
בינואר 2014 יגיש שר החוץ של ארה"ב, קרי – בגיבוי אובמה, תוכנית מסגרת להסכם בין ישראל לפלסטינים.
ממשל ארה"ב, בראשות אובמה/קרי – מנסים בכל כוחם, להצליח במקום שנכשלו קודמיהם: קלינטון את בוש, ולסיים את הקדנציה עם הישג ולו מינימלי, בצורת מסמך מסגרת בחתימת הצדדים.
אבו-מאזן העביר לאובמה מסמך נגדי ובו 5 נקודות קריטיות ומהותיות להסכם אשר, לדעתי, יהיה צורך לחכות עד בוש – שממשלת ישראל תוכל לחתום עליו.
חמשת "הלאווים" של נתניהו.
למאמר המלא...
|
|
כותרת שרצה ברשת – פיצוץ בשיחות, התפטר הצוות הפלסטיני למו"מ – אז מה?
הערכה צבאית: מקדח של יחידת ההנדסה, פגע במטען שהוטמן במנהרת התופת וגרם לפיצוץ ופציעת החיילים.
הערכה פוליטית: מקדח של יחידת הממשלה, פגע במטען של צוות הפלסטיני וגרם לפיצוץ.
ההקבלה – אינה משוללת יסוד, שהרי יחסי ישראל והפלסטינים, משולים למנהרה, שבינתיים לא רואים אור בקצה, פרט למטעני צד.
לדעתי, על נתניהו להציע מתווה חד-צדדי להסכם, עם גבולות בטחון, חלופי שטחים, ירושלים וביטול זכות השיבה. ירצו – יאכלו...
למאמר המלא...
|
|
היו פרשנים שהציגו את העימות בין אובמה לפוטין, כמשחק שחמט, שבו אובמה ניצח כי ראה כמה מהלכים קדימה. הניצחון בעיניהם נמדד בהגעה להסכם ואי ביצוע תקיפת אזהרה/ענישה.
רוב מדינות אירופה שמחות, כי לא היו מעוניינות להסתבך ואילו פוטין שמח, צוהל וטוב לב.
מבחינת ישראל – טוב לטווח קצר, לא טוב ולא ברור לטווח ארוך.
פוטין – לאיראן – זכות לגרעין. זאת כל התורה על רגל אחת.
למאמר המלא...
|
|
תחילת הדיונים בוושינגטון בין ישראל לפלסטינאים, היא תוצאה של לחץ מאסיבי מצד ארה"ב, בראשות אובמה ומזכיר המדינה קרי.
מדובר במחווה מצד ישראל ובמהלך דומה מצד אבו-מאזן, כששני הצדדים יודעים שהרבה מלל יישפך, הרבה קפה ישתו – ותוצאות יהיו שוליות.
ישראל תשחרר מחבלים בשלבים, אבו-מאזן יראה בזה הישג לעמדתו, וציפי לבני, יו"ר הצוות הישראלי, אחרי שנה של דיונים, יוצאת בידיים מושטות ותחזור בידיים ריקות.
יש לי תכנית – אם ביבי יסכים ליישם אותה.
למאמר המלא...
|