|
כאשר בתוך הרגשות שלי שוכן ילד פגוע – מה שינהל אותי בחיים זה הרצון לקבל את אישור החברה. אני אעשה הכל על מנת שהסביבה תכבד אותי. תעריך אותי. אדאג לקדם את עצמי לתפקיד בכיר שמקנה לי חשיבות ושליטה. אך כיוון שבעצם קיים בתוכי ילד פגוע, אותו הילד יבוא לידי ביטוי בבית הפרטי. מול המשפחה הקרובה – ושם אני כבר לא אקבל את החשיבות שאני כ"כ מייחל לה וזה ישגע אותי.
למאמר המלא...
|
|
רובנו מסתובבים בעולם עם פחד. פחד שהחברה תדחה אותנו. פחד מדעה שלילית של אחרים עלינו. אנחנו פוחדים שהחברה תשפוט אותנו, שהסביבה תוקיע אותנו, תבקר אותנו או תדחה אותנו. בני אדם הם יצורים עדריים. יצורים עדריים חיים בעדר. יצורים עדריים בטבע, לא מסוגלים לשרוד ללא העדר. לכן, הצורך להיות חלק מהעדר הוא מוטבע אצלם באופן הישרדותי.
למאמר המלא...
|
|
כאשר אנחנו ניגשים להתבונן על החיים, אנחנו שמים לב שבעצם מי שמכוון את הבחירות שלנו בחיים הוא תת המודע שלנו. לכאורה פעולת הבחירה נעשית באופן מודע. אך במידה וישנם כוחות נסתרים שקיימים בתוך תת המודע שלי – הם אלה שבסופו של דבר מנווטים את הבחירות שלי על סמך ניסיונות וחוויות העבר.
למאמר המלא...
|
|
כל המלחמה הזאת על הדרת נשים היא מגוחכת בעיניי. לחילוני המצוי אין את היכולת להסתכל על הדברים דרך החוויה של אדם דתי. וכך להיפך. לאישה הדתית אין את היכולת להסתכל על הדברים מנקודת ראות ליברלית חילונית. הניסיון המיותר של כל קו לשכנע את השני הוא מיותר מיסודו. מה שקורה בשיח ציבורי שכזה, בוויכוחים עקרים ובדיונים מייגעים מסוג זה – זה שכל אחד מצליח לשכנע את עצמו במה שהוא מאמין. מצליח לבצר את עצמו עוד יותר בדעה שהצדק איתו והאמת אצלו.
למאמר המלא...
|
|
כשאנחנו נולדים, העדר בשבילנו הוא המשפחה. ואנחנו כל הזמן מנסים למצוא את מקומינו בתוך המשפחה ולהבטיח אותו. כבר מקטנות אנחנו מנסים למצוא לעצמנו נישה ייחודית שדרכה נתברג במשפחה, דרכה נקבל את תשומת הלב המיוחלת לנו.
למאמר המלא...
|
|
אדם שמסיבה כלשהי בילדות, למד לא לבקש. למד לא להביע חולשה. למד למצוא את מקומו בחברה דרך זה שהוא דואג לכך שאחרים יצטרכו אותו והוא יהיה הנותן. למד לספק לחברה את מה שחושב שהיא מצפה ממנו – יהיה לו קושי להרגיש חלק מהחברה. יהיה לו קושי לחוש שייכות לחברה.
למאמר המלא...
|
|
כבני אדם, הפחד שלנו מדחייה חברתית. נובע מעצם היותנו יצורים עדריים. כיצורים עדריים, צורת ההישרדות המולדת שלנו היא בקבוצה, בעדר. בתוך העדר אני מרגיש בטוח ומוגן. ללא העדר אני חשוף לסכנות. לכן, הצורך שלנו להיות חלק מהחברה = העדר הינו צורך הישרדותי בסיסי. הצורך שלנו המולד הוא להבטיח את מקומינו בחברה. כיוון שללא החברה אנחנו יכולים למות.
למאמר המלא...
|
|
אין הברכה שורה אלא על דבר הסמוי מן העין"אמרו חכמי חז"ל
ואכן הברכה נמצאת בסמוי מין הען לפחות עד שהתגבש לידי מציאות , פיזית ממשית , אז למה זה חשוב לשמור בבטן את הדברים המרגשים שקורים או תהליכים שהתחלנו ? בעיקר בגלל דליפת אנרגיה שנוצרת, אם אנחנו מדברים על דבר שטרם התרחש במשך כל כך הרבה זמן , אנחנו מכלים את האנרגיה של היווצרותו של אותו הדבר שאותו אנחנו מעוניינים לייצור
למאמר המלא...
|
|
מעבירים את חייכם בפער בין עולם הפנימי שלכם למה שאתם מציגים כלפי חוץ? אם כן יתכן ואתם חיים את החיים שלכם מאחורי תדמית ששמתם על עצמכם. התדמית הזאת היא לא אתם. היא לא המהות שלכם והיא מונעת מכם לזמן לחיים שלכם אהבה, שפע ושמחה. היא מונעת מכם את השלווה והקבלה העמוקים שנובעים ישר מתוך המהות שלכם.
למאמר המלא...
|
|
הגשמה עצמית הפך ביטוי שגור, שחוק ,סוג של קלישאה. נוזלת מן הפה ומטפטפת על הרצפה, לא נספגת. מכיוון שכך, אנשים שוכחים להביט פנימה לתוכה ולהבין את המשמעות האמיתית שלה. אנו חושבים רק על הגשמה עצמית במונחים של חזון , של מטרה רחוקת טווח, של הדרך שלנו אל הייעוד. אך הגשמה עצמית זו חוויה שאיננה מצויה שם רחוק מעבר לשקיעה, היא צריכה להיות כאן ועכשיו , היא הדלק שיניע אותנו קדימה לעבר אותו ייעוד נכסף, היא התחושה שעשינו את זה , היא הסיפוק שגורם לנו לרצות לחיות עוד ועוד.
למאמר המלא...
|