|
שעמום - מדוע אנשים חכמים נוטים להשתעמם? ואיך לא להשתעמם?: אם נתבונן בעניין נראה, כי אנשים חכמים נוטים להשתעמם מהר. והשאלה היא, למה? ובנוסף, מה יכול לעשות החכם כדי לא להשתעמם? והעניין הוא, כי כדי שמשהו יעניין את האדם, לשם כך הוא צריך לחדש לאדם משהו. כי השכל של האדם נהנה כאשר מתחדשים לו דברים. וכאשר האדם הוא חכם, על ידי זה הוא מבין את הדברים בצורה מאוד מהירה, ועל ידי זה הדברים מפסיקים לעניין אותו. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא בבעיה גדולה יותר. כי מי שהוא לא חכם גדול, על ידי זה אם משהו משעמם או ...
למאמר המלא...
|
|
דיכאון / עצבות - מדוע אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולעצבות?: אם נתבונן בעניין נראה, כי ישנם אנשים חכמים שנוטים לדיכאון ולעצבות. והאנשים ה"פשוטים" שחושבים בצורה פשוטה, הם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא או ...
למאמר המלא...
|
|
תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם ? ואיך להתעורר ? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב ...
למאמר המלא...
|
|
לחיות את הרגע = להנות מהטוב שנמצא ברגע הזה בלי קשר לרגע הקודם הבא. טוב אמיתי = טוב שנמצא ברגע הזה. טוב שקרי / מזויף = טוב יחסי שנובע מהרגע הקודם בעבר / הבא בעתיד. ז"א אם טוב לאדם ברגע הזה בגלל הרגע הקודם / הבא, הרי שהטוב אינו אמיתי. ז"א הוא טוב יחסי והוא טוב שתלוי בסיבות כלשהן שאינן הרגע הזה עצמו. כאשר אומרים על משהו שהוא טוב בגלל הרגע הקודם / הבא, הרי שזה בעצם לומר שהוא אינו טוב באמת, אלא הוא טוב רק בגלל משהו שאינו קיים כרגע. לחיות את הרגע = להגיע אל הטוב האמיתי = להבין מה טוב באמת ברגע הזה = להנות מהרגע הזה ומכל רגע כפי מה שהוא, בלי קשר לעבר ...
למאמר המלא...
|
|
לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה.טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מונגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות ? ומהו חסרונן ? כפי שכבר התבאר (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין ...
למאמר המלא...
|
|
להתפשר. לוותר. מהו הצד החיובי שבלא להתפשר ולא לוותר ? מתי כן ומתי לא להתפשר ולוותר ? הצד החיובי שבלא להתפשר הוא הרצון להגיע אל השלמות. על מה לוותר ולהתפשר ועל מה לא ? על המהות אסור לוותר ואסור להתפשר. על המעטפת והצורה החיצונית אסור להתעקש אלא צריך לוותר ולהתעלם. מהות = עיקר = לא להתפשר = לא לוותר = להתעקש = שלמות. חיצוניות = טפל = להתפשר = לוותר = לא להתעקש = שלמות. מי שמתפשר על דברים מהותיים בחיים, לעולם לא יגיע אל השלמות האישית שלו. על האדם לדעת כי לא חייבים להתפשר על שום דבר, מותר להתעקש על הכל. להתעקש על המהות של הכל. לא על המעטפת החיצונית. ...
למאמר המלא...
|
|
להשתגע. שיגעון. לפעמים האדם מרוב לחץ ומסיבות שונות מפחד להשתגע. האדם מפחד להגיע למצב שבו הוא יהיה משוגע. האדם אינו מפחד מכך שהוא יאבד את המודעות העצמית לגמרי, כי אז הוא גם לא מודע לכך שהוא עצמו משוגע. האדם מפחד מכך שהוא יהיה מודע לעצמו ולשיגעון שלו. האדם מפחד מכך שהוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לקבל את המעשים שלו. מה הפתרון ? הפתרון היחיד לעניין הנ"ל, הוא לחקור ולהגיע לשורש שממנו המחשבות מגיעות. כדי להשתגע, צריכות לעבור לאדם בראש מחשבות של שיגעון = מחשבות של התנהגות שאינה מקובלת חברתית. כדי לנטרל את הפחד הזה, על האדם להגיע אל השורש שממנו מגיעות ...
למאמר המלא...
|
|
שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת ? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של ה"אני" עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת ? תשובה: ה"אני" של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה. היינו כל השאלות נשאלות על ידי ה"אני", וגם כל התשובות מגיעות מה"אני". ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, מגיעות מתוך ה"אני" עצמו, ממילא זה אומר שסך כל הידע שאותו יכול לדעת ה"אני", כבר קיים בתוך ה"אני". ה"אני" לא יכול לדעת דבר שנמצא מחוצה לו, אא"כ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ...
למאמר המלא...
|
|
לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה. רצון = חסר >
למאמר המלא...
|
|
לדעת או לא לדעת. מה טוב יותר ? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה / חוסר הידיעה היא בשלמות או שלא. הסבר: כל הצרות של האדם נובעות לא משום שהוא יודע ולא משום שהוא לא יודע. הצרות נובעות משום שהוא יודע חלקית. מי שיודע הכל = מבין כל דבר = יודע את הסיבה של כל דבר = מבין את הטוב שבכל דבר = מאושר בשלמות. וגם מי שאינו יודע שום דבר = אין לו בעיה / ספק בשום דבר = מאושר בשלמות. הבעיות נוצרות אך ורק בגלל ידיעה שאינה שלמה. כאשר הידיעה של האדם היא חלקית בלבד, הדבר הזה יוצר אצלו קונפליקטים ...
למאמר המלא...
|