|
נכתב במהלך הקרבות בעזה, מתוך הזכרונות שעדיין בועטים בשקט, ממלחמת לבנון השנייה.
למאמר המלא...
|
|
שיר ראשון - "הילדים של אמא. הם תמיד ישארו הילדים, גם אם יחבשו כומתות, וגם אם ילבשו מדים........"
שיר שני - כל אמא פוחדת מן הרגע שבנה יגיע לגיל הגיוס. כל אמא דואגת לבנה הנשלח למילואים. מלחמה היא הפחד הגדול ביותר של אמא. כל יום הוא יום של תפילה עבורה למען בנה שישוב בשלום.
שיר שלישי - שלוש יריות ארוכות באויר. היא הביטה בו בפעם האחרונה...... בילד שלה שאינו עוד בין החיים
למאמר המלא...
|
|
הרב - תרבותיות מספקת יכולות הסתגלות מהירה יחסית על ידי התמקדות בקבלת אינפורמציה חיונית אודות המצב החדש, התבוננות בתרבות חברתית סובבת ויצירת תרבות חדשה המאפשרת התמודדות. המצב של מלחמה מעלה את רמת החרדה הקיומיות לצד הצורך בקיום השגרה היחסית של פרנסה, לימודים, משפחה, חברה פנאי ועוד. למעשה התושבים נעזרים בשגרה היומיומית כדי להמשיך את נורמת החיים עד כמה שניתן.
למאמר המלא...
|
|
נכתב לפני כמעט שנה, אבל מתאים מצב היום באותה המידה וחייבת להודות, מההתנהלות היום, שכנראה יושבים שם במשרד ההסברה כמה אנשים שקראו את הטור הזה אז.. :-)
למאמר המלא...
|
|
ההתקפה הכי טובה היא ההסברה בנוגע להפגנות בעולם: בוקר טוב עולם, עכשיו התעוררתם? איפה הייתם 8 שנים כשאנחנו ספגנו והבלגנו? מדוע התעלמתם מסבל אזרחינו? הרי היה ברור שהפעולה הזו תגיע, מדוע לא ניסיתם למנוע אותה? בנוגע לשאלת המידתיות: צריך להכות בטרור במידה, כמובן. מהי המידה? זו שתביא להגנה על אזרחינו, לא מידה אחת פחות.
למאמר המלא...
|