בית המשפט העליון קבע והכריע בהלכה חדשה מהפכנית ודרמטית, שנישום נחשב לתושב חוץ (על אף קיומה של חזקה מספרית באופן עקבי על פני השנים, שהינו תושב ישראל, בהתאם לחלופה השנייה של מבחן הטכני המופיע בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה - הגדרת התושב), על אף מגורי משפחתו בישראל.
למאמר המלא...
|
עד ליום ה- 1 בינואר 2003 (יום החלת הרפורמה), הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס.
למאמר המלא...
|
עומרי כספי רצה לנצל את השביתה כעת בליגת ה-NBA כדי לשחק במכבי תל אביב, אלא שכעת מתברר כי "בעיות מיסוי" חוסמות את האפשרות הזאת. מדובר בתיקון חקיקה המגדיר מחדש מיהו תושב חוץ לענייני מס. סוגיה זאת רלוונטית לתושבי ישראל רבים העושים רילוקיישן לחו"ל.
למאמר המלא...
|
"החלטת מיסוי" 17/07, בכל הנוגע לאופן קביעת תושבות היחיד, אשר התפרסמה בקובץ החלטות מיסוי של רשות המיסים, בתחום המיסוי הבינלאומי.
למאמר המלא...
|
בפרשת סולל בונה בית המשפט המחוזי ניתח את המונח "שליטה וניהול". השאלה שבה דן בית המשפט היתה, האם סולל בונה חייבת בהיטל, על פי חוק היטל רכוש (הוראת שעה) התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק ההיטל"). החיוב על-פי חוק ההיטל חל על "תושב ישראל" כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, ואשר הוגדר כ"חבר שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל".
למאמר המלא...
|
מס יציאה בסעיף 100א' לפקודה, קובע כי נכס של אדם תושב ישראל, שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. סקירת הפרשנות להלן מבוססת בעיקרה על עמדת רשות המסים.
למאמר המלא...
|
במסגרת תיקון 132 אומץ מבחן "מרכז החיים" כמבחן מהותי לקביעת מקום מושב היחיד, כך שיחיד ייחשב כתושב ישראל אם מרכז חייו בישראל. סעיף 1 לפקודה מפרט קריטריונים, אשר אינם מהווים רשימה סגורה לקביעת מקום מרכז החיים, כגון: מקום ביתו הקבוע של היחיד, מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים או מוסדות וכיוב'.
למאמר המלא...
|