מדובר בהצגה מרגשת, העוסקת בתעתועי זיכרון, באדם בערוב ימיו וכאשר הדמנציה מתחילה לקנן בו ולהתפשט מיום ליום , והוא מנסה, לשווא, בכל כוחו, להרים ראש ולא לתת למוחו לשקוע. סבא של ערן -דמותו של ניר בהצגה- היה רואה חשבון ונשיא לשכת רואי החשבון. הוא גידל את הנער כאשר אביו נפטר לפתע. הסב העניק לנער חום ואהבה, שיחק איתו במשחקי ילדות, לימד אותו על מקצועו ועל מכלול הנושאים שצפו במוחו של הנער המתבגר.
למאמר המלא...
|