|
הוא יושב מולי, בחור רציני, גבוה, שיער שחרפור משוח לאחור, קולו בס רדיופוני ואומר "אני צריך לפחד קצת. אין בי פחד" עיניו מישירות אלי מבט אמיתי, הוא לא מזייף את המשפט, לפני שאמר זאת חשבתי שארבעים שנות חייו העניקו לו קצת יותר חכמת חיים מלרוב בני גילו, עכשיו אני פחות חושב כך ומתחיל להרצות לו על כמה שהפחד הופך אותנו קטנים וחלשים, ושכמה אני מעריך את היוזמה והבטחון העצמי שהפגין.
למאמר המלא...
|