ימי פורים על מסיבותיהם ומסכותיהם עלולים לגרום לנו להגיע לשתי החלטות קיצוניות שתגרומנה לנו להרגיש אומללים:
ü מי מביננו שיבחר באפשרות
"צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשה ימים" עלול למצוא עצמו עצוב במקום שבו הכול שמחים,
ü ואם נבחר באפשרות
"כאשר אבדתי אבדתי" ונזלול אזני המן ללא הבחנה, נהרוס בשלושה ימים הישגים שהגענו אליהם בעמל רב.
איך נעמוד בפני הפיתויים ולא כהמן "נידחף אל ביתנו אבלים וחפויי ראש"?
למאמר המלא...
|