|
ממשלת גנרלים נוסח דרום אמריקה, אבל כחול-לבן, תוצרת הארץ, הרבה פלאפלים, אבל מי בתור הפיתה והחמוצים.
פרשנים ופוליטיקאים – חוצפנים וצבועים – המטיחים בימין את האשמה של מלחמה על קולות ולא על ישראל.
למאמר המלא...
|
|
נאום אבו-מאזן בוועידת האש"ף הראה בצורה ברורה, למי שהיה צריך לדעת ולהבין, שמדובר בעראפת מחופש ובתפישה שמתה מזמן, אך היו פוליטיקאים בישראל שעשו לה מדי פעם החייאה מלאכותית.
ההתקפה על הנשיא טראמפ – הקפיצה לאבו-מאזן גם את הפיוז הציוני, אותו ניסה שנים להסתיר מאחורי עור השועל שעטה על הגוף של זאב ערבות.
אבו-מאזן מכחיש השואה, הוכיח שלא ההסדר עם ישראל, לא גבולות 67 או 48 יספקו אותו ושכמותו, אלא ביטול "הצהרת בלפור" שהיה הבסיס להקמת מדינה יהודית עצמאית וריבונית בארץ ישראל.
למאמר המלא...
|
|
הנשיא לשעבר פרס – נפטר.
טכס ממלכתי מהגדולים שהיו בישראל.
האפיפיור – צובע את הטכס באצבע אלוהים ע"י שליח מיוחד מטעמו.
אולמרט – ביום עצוב כמתנת חג.
העימות טראמפ קלינטון – לא כצעקתה.
גישור פלילי – לתא"ל בוכריס – משמעויות.
למאמר המלא...
|
|
מי שמצביע, למחנה הציוני (שהוא ציוני רק בשמו ולא במהותו), מקבל 1+1 במבצע.
הרוטציה – היא מחלה שקשה לרפאה וקשה להבינה. אין אפשרות מעשית, בתקופה לא יציבה של תקופת שלטון מוגבלת, בשל לחצי קואליציה, ללמוד, לבצע, לשנות, להשפיע.
נתניהו והליכוד, ניהלו קמפיין גרוע, לא אפקטיבי ולא יעיל, והראיונות של נתניהו ותכנם באו באיחור.
התקשורת ברובה התגייסה להפיל את נתניהו, על כך יש קונצנזוס תקשורתי, שזה מעשה חריג ולא מקבול.
בתקשורת שהיא אנטי – נלחמים בכלים של התקשורת תוך ניצול המדיה לתקוף, להצביע על החיוב ולא לפחד להו
למאמר המלא...
|
|
היו פרשנים שהציגו את העימות בין אובמה לפוטין, כמשחק שחמט, שבו אובמה ניצח כי ראה כמה מהלכים קדימה. הניצחון בעיניהם נמדד בהגעה להסכם ואי ביצוע תקיפת אזהרה/ענישה.
רוב מדינות אירופה שמחות, כי לא היו מעוניינות להסתבך ואילו פוטין שמח, צוהל וטוב לב.
מבחינת ישראל – טוב לטווח קצר, לא טוב ולא ברור לטווח ארוך.
פוטין – לאיראן – זכות לגרעין. זאת כל התורה על רגל אחת.
למאמר המלא...
|
|
תחילת הדיונים בוושינגטון בין ישראל לפלסטינאים, היא תוצאה של לחץ מאסיבי מצד ארה"ב, בראשות אובמה ומזכיר המדינה קרי.
מדובר במחווה מצד ישראל ובמהלך דומה מצד אבו-מאזן, כששני הצדדים יודעים שהרבה מלל יישפך, הרבה קפה ישתו – ותוצאות יהיו שוליות.
ישראל תשחרר מחבלים בשלבים, אבו-מאזן יראה בזה הישג לעמדתו, וציפי לבני, יו"ר הצוות הישראלי, אחרי שנה של דיונים, יוצאת בידיים מושטות ותחזור בידיים ריקות.
יש לי תכנית – אם ביבי יסכים ליישם אותה.
למאמר המלא...
|
|
20 שנה להסכם אוסלו, חלק מהיוזמים, מבצעים, עדיין חיים ומשתדלים לשכנע את עצמם ואותנו, שמדובר במהלך מבריק, למרות הכישלון המעשי ביישומו, הבנתו ובהשלכותיו.
רבין ז"ל (כראש ממשלה) שאל את השאלות הנכונות והעלה לדיון את הסוגיות הבעייתיות. אבל צוות החשיבה שהיה גם צוות ההכנה להסכם, בראשות פרס, ביילין, פונדק ויואל זינגר, הלחיצו אותו ולמעשה כופפו את ידיו עד שאמר: מסכים אני".
פרס נובל לרבין, פרס, עראפת – הוא דוגמא לזילות הפרס ופגיעה בשמו ומטרתו של נובל. פרס נובל נותנים על תוצאות ולא על מאמצים.
למאמר המלא...
|