"רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא [...] הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת" (מסכת אבות ג, י).
בובר טוען: "לא ידיעות בלבד מביאות לו לאדם את העולם, שכן הללו מביאות לו לאדם רק עולם של לז ולז ולז" (בובר, בסוד שיח, עמ' 5).
ועל תפיסת בובר נאמר: "המעשה אחריתו פעולה אך ראשיתו בכוונה. כוונה שאין בעקבותיה עשייה עקרה היא ואילו עשייה שלא מתוך כוונה חסרת משמעות היא".
למאמר המלא...
|