|
אילו עראפת היה מקבל את ההצעות שהוצעו לו בשפע על-ידי ממשלות ישראל, ובמיוחד על-ידי אהוד ברק, ואבו-מאזן מקבל את הצעת אהוד אולמרט, המצב היום היה שונה בתכלית.
יש הקוראים לכך כיבוש, יש הרואים בכך חזרה לאדמות ואתרים היסטוריים, יש הרואים בכך חזרה אל בורות המים ואל ההיסטוריה.
יש הרואים בכיבוש כמשחית, מדכא, מעורר שנאה ומדנים, ויש הרואים בכך שחרור הארץ המובטחת.
יש הקוראים לכך קולוניאליזם ואחרים - הרחבת שטחי מולדת.
למאמר המלא...
|
|
הקמפיין האחרון של מפקדים למען בטחון ישראל (250 מבכירי מערכות הבטחון – מוסד, שב"כ, צה"ל, משטרה).
הקמפיין הספציפי עם השלטים הגדולים, נראה לי ווירטואלי ולא מעשי.
הצהרות וסיסמאות כלליות אינן תחליף למעשה.
הקמפיין הנוכחי בא יותר להפחיד מאשר לתת/למצוא פתרון.
הקמפיין עם הפלקטים – פלקטי מדי ופוסטרי מדי.
כבר לפני 10 שנים + נתתי פתרון טוב ומוצלח יותר.
אני הקטן בבנימין.
אם אכן חושבים כמוני, הקמפיין צריך להיות הפוך משכנע וללא הפחדה.
למאמר המלא...
|
|
ההחלטה האנטי-ישראלית – תהפוך לקלף מנצח.
החלטה גורפת כללית – היא חסרת סיכוי.
הגיחוך שבהחלטה – שהר-הבית, הכותל המערבי,
הרובע היהודי – הם שטח כבוש.
ההיסטוריה היהודית – מלאה בהתקפות על קיומנו.
נתניהו גורש "מהבית" – ועכשיו הוא גר בהתנחלות.
סנטורים וחברי קונגרס – כבר הצהירו שישנו את ההחלטה.
למאמר המלא...
|
|
ההחלטה באו"ם – מהלך חד-צדדי של אובמה.
ההחלטה – עקב תסכול וכשלון הפתרונות של ארה"ב באזור.
אובמה מנסה לסנדל את טראמפ.
התשובה של נתניהו – מהלך חד-צדדי.
הכרזה על גבולות בטחון – הגושים הגדולים ובקעת הירדן –
קו הגנה אסטרטגי של ישראל.
אי הטלת ווטו – היא הוכחה של אובמה – יצא "החוסיין",
סוף סוף הגיע העת – לשינויים בחוק חסינות חברי הכנסת.
למאמר המלא...
|
|
הנאום של נתניהו – באו"ם בחוצפה ישראלית, לא האו"ם ואומות העולם, יקבעו את גורל ישראל.
רק ישראל תקבע את גורל ועתידה.
88 סנטורים לאובמה תמוך בישראל בכל המסגרות.
העקרונות שהציג נתניהו בנאומו לגבי ישראל.
נאום ציוני – עם גאווה ישראלית וחוצפה בהתאם.
ההזמנה לאבו-מאזן – לבוא לכנסת הצהרה לעולם בלבד.
מירי רגב – והמשורר דרוויש.
למאמר המלא...
|
|
אי התקיפה באיראן, החזרת שליט, העברת ביקורת על התנהלות של ביבי, אישיותו ואופיו של ברק, באים לביטוי בשיחותיו.
הצנזורה אישרה את הוצאת הספר – שבו מופיעים הקטעים הרלוונטיים שצוטטו בתקשורת מהקלטות שאספו כותבי הספר.
האם יש בפרסום משום – פגיעה בבטחון המדינה, אני בספק.
האם אפשר לנצל הפרסום – כהרתעה ישראלית כנגד איראן, אני בהחלט חושב – שכן!
האם אופיו והתנהגותו של ברק הפתיעו את הציבור, בהחלט לא. הוא היה כזה ונשאר כזה לטוב ולרע.
למאמר המלא...
|
|
ההצהרה של שרת המשפטים, אילת שקד, להקים בית משפט לענייני קרקעות מיוחד ליו"ש, היתה מיותרת, מסוכנת שמובילה לחלוקת ישראל לשתי מדינות יהודיות. אם בית משפט לקרקעות, מה בעניין בית משפט למיסים, לתחבורה, לעבודה וכדו'. האבסורד שבדבר – בולט מרחוק.
הפתרון המדיני המועדף:
קביעת גבולות בני הגנה.
קביעת קווי גבול עתידיים וסופיים לפי התפישה הביטחונית, אסטרטגית, פוליטית של ישראל.
מהלך חד-צדדי – אם ההדברות לא מתקדמת.
לא למדינת כל אזרחיה ולא למדינת כל יו"ש-ביה.
למאמר המלא...
|
|
אובמה וקרי נעשו אובססיביים לקראת סיום הקדנציה שלהם, לחתום על הסכם עם איראן, בכל מחיר, כדי להיכנס בדרך זו להיסטוריה.
העובדה שאובמה ומנהיגי אירופה תוקפים את נתניהו, על כך שממשיך להתנגד להסכם, ומנסה לשכנע את הקונגרס ומנהיגי אירופה, ברגע האחרון בסכנות שבהסכם אומר דרשני. ביבי – הוא הילד עם האצבע על הסכר של הגרעין האיראני.
למאמר המלא...
|
|
אובמה – ההסכם עם איראן לא יפגע ביתרון הצבאי של ישראל.
אבו-מאזן – מוכן לחזור למו"מ, בלי תנאים מוקדמים.
הסנטורית פינסטיין (תומכת נלהבת באובמה) – התנגדותו של נתניהו וביקורתו היא "כסותה" ושגויה.
המחנה הציוני – מתלהב לחזור למו"מ.
הפתרון לדבר למען הדיבורים – שפירושה: דיפלומטיה קלאסית של דבר, דבר, אל תבטיח ואל תקווה.
למאמר המלא...
|
|
מי שמצביע, למחנה הציוני (שהוא ציוני רק בשמו ולא במהותו), מקבל 1+1 במבצע.
הרוטציה – היא מחלה שקשה לרפאה וקשה להבינה. אין אפשרות מעשית, בתקופה לא יציבה של תקופת שלטון מוגבלת, בשל לחצי קואליציה, ללמוד, לבצע, לשנות, להשפיע.
נתניהו והליכוד, ניהלו קמפיין גרוע, לא אפקטיבי ולא יעיל, והראיונות של נתניהו ותכנם באו באיחור.
התקשורת ברובה התגייסה להפיל את נתניהו, על כך יש קונצנזוס תקשורתי, שזה מעשה חריג ולא מקבול.
בתקשורת שהיא אנטי – נלחמים בכלים של התקשורת תוך ניצול המדיה לתקוף, להצביע על החיוב ולא לפחד להו
למאמר המלא...
|