|
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" (דברים ט"ו/ז').
אריכות הפסוק מעוררת תמיהה. הביטוי "באחד שעריך" נראה לכאורה מיותר. כמו כן, נשאלת השאלה: מדוע מציין הכתוב: "בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך"? האם מצוות הצדקה היא מצווה התלויה בארץ?
למאמר המלא...
|